מיסוי מקרקעין - משרד ליעוץ מס
משרד יעוץ מס והדרכה בראשותה של דורית גבאי

 
03-6128358
חפש
מיסוי מקרקעין דורית גבאי

בקשה לתיקון שומה נדחתה מסיבות פרוצדורליות
 ועדת ערר לא תדון בתיקון שומה, אם חלף המועד לתיקון ולא הוגשה בקשה להארכת מועדים

מאת: דורית גבאי, רו"ח

מבוא

בפסק דין של בית המשפט המחוזי בנצרת, בדראן קאסם נגד מדינת ישראל (1), נדונה בקשה לתקן שומות שמקורן בטעות. הבקשה הוגשה בחלוף שנים רבות מהוצאת השומות. ועדת הערר קבעה כי לא ניתן לקבל בקשה לתיקון שומה, לאחר שחלפו המועדים לתיקון הקבועים בחוק, מבלי שתוגש בקשה להארכת מועדים אלו.

העובדות

  1. קאסם בדראן הוא אחד היורשים של אביו המנוח. היורשים חתמו על תצהירי מתנה ביחס לחלקות מקרקעין המגיעות להם מן העיזבון.
     
  2. לאחר שנים רבות, פנה קאסם לרשות המיסים וביקש לבטל את השומות בגין המקרקעין, בטענה שהיורשים הגיעו ביניהם להסכם חלוקת עיזבון, וכי ההצהרות על קבלת החלקות במתנה שגויות, וגרמו לחיוב היורשים במיסים ולנקיטת הליכים בגין חיובים שאין להם בסיס, לאור הסכם חלוקת העיזבון.
     
  3. ביום 1.2.2017, נדחתה הבקשה, בטענה כי חלף המועד הקבוע בחוק לתיקון השומות.
     
  4. על כך הגיש קאסם ערר זה, אותו מבקשת המדינה לדחות על הסף.
גדר המחלוקת
  1. בית המשפט מתמקד בשאלה המשפטית: האם יש לסלק על הסף בקשה לביטול שומות, בחלוף המועדים הקבועים בחוק מיסוי מקרקעין?
טענות המשיבה
  1. מדובר בשומות סופיות שהוצאו בהתאם להצהרות מלפני 10 ו-17 שנים.
     
  2. סעיף 88 לחוק מיסוי מקרקעין קובע כי ניתן לערור על השומות הסופיות, תוך 30 יום מיום שניתנו. הפסיקה מדגישה את ההקפדה על המועדים הקבועים בדיני המס, ודין ערר שהוגש באיחור, הוא סילוק על הסף.
     
  3. תיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק, אפשרי תוך ארבע שנים מיום אישור שומה עצמית, או מיום הוצאתה. לא ניתן להאריך את המועד מעבר לתקופה האמורה, שכן מדובר בהתיישנות מהותית. סעיף 107 לחוק אינו מאפשר להאריך מועד זה, מאחר שבמסגרת הסעיף האמור, נקבעה סמכות כללית להארכת מועדים, והמועד הקבוע בסעיף 85 לחוק הוא מועד מהותי ולא פרוצדורלי. קאסם לא העלה סיבה מספקת שבגינה יש להאריך את המועד להגשת השגה.
תגובת העורר
  1. סעיף 107 לחוק מסדיר את הסמכות להארכת מועדים.
     
  2. הסיכוי לזכות בערר, ברור, והעוול שבאי תיקון השומה, משווע. זאת, כאשר קאסם נהג בתום לב ולא התרשל. מדובר בהצהרות שגויות אשר הוגשו ביחס לרכוש שחולק במסגרת הסכם עיזבון. העניין צריך להתברר לגופו.
     
  3. הליך הערר אינו מוגבל לשומות, אלא חל גם על החלטה בבקשה לתיקון שומה. אין הליך אחר שעומד לרשות נישום, המבקש לתקוף החלטה בבקשה לתיקון שומה. ומשכך, הרי שהגשת ערר היא ההליך המתאים.
ההכרעה
  1. בית המשפט מציין, כי זכות הגישה לערכאות המשפטיות היא זכות יסוד, ולא בנקל יסגור בית המשפט את שעריו בפני מתדיין, בטרם ניתן לו יומו בבית המשפט וניתנה לו ההזדמנות להעלות את טענותיו ולפעול לשם הוכחתן. סעד של סילוק תובענה על הסף הוא סעד דרסטי, ובתי המשפט נוהגים בזהירות רבה בעת הפעלת סעד זה.
     
  2. אף אם מפרשים את סעיף 107 לחוק, כמעניק סמכות להאריך את המועד הקבוע בסעיף 85 לחוק, הרי שהדבר אינו מועיל לקאסם במקרה זה, שכן הוא לא הציג טיעונים התומכים בבקשה להארכת מועד. טענותיו מתמקדות באותה הטעות, אשר בגינה הוטלו עליו חיובים מוטעים, לטענתו, והוא לא העלה טענה כלשהי באשר לשיהוי בהגשת הבקשה לתיקון השומות ובאשר לסיבה להגשתה רק בחלוף שנים רבות לאחר הוצאת השומות.
     
  3. בנסיבות אלו, המדינה לא בחנה כלל האם קיימת הצדקה להארכת המועד, אלא דחתה בקשה לתיקון שומה אשר הוגשה לאחר המועד הקבוע בחוק. הערר אינו עוסק בשאלה, האם הארכת מועד היא מוצדקת בנסיבות המקרה, אלא בהחלטת המדינה לדחות בקשה לתיקון שומה שלא הוגשה במועד. אין בערר טענה כלשהי באשר לפגם בהחלטת הדחייה. סמכותה של ועדת הערר מוגבלת לבחינה של החלטת הגורם המקצועי, ולבירור האם נפל בה פגם המצדיק התערבות בהחלטה.
     
  4. משלא הוגשה כל בקשה להארכת מועד, הכוללת נסיבות מיוחדות, וברור כי בהעדר בקשה, לא ניתנה כל החלטה בנוגע להארכת מועד על ידי המדינה, הרי ניתן לקבוע, כי לא נפל כל פגם בהחלטה הדוחה את הבקשה לתיקון שומות, שהוגשה לאחר המועד. על כן, ערר על החלטת הדחייה לא יכול להתקבל, וקאסם לא יוכל לזכות בסעד המבוקש.
  5. בצדק נדחתה הבקשה לתיקון שומה, מבלי שהוגשה בקשה להארכת מועד. הערר על החלטה זו מסולק על הסף.
 הערר נדחה על הסף. ניתן ביום 18.8.2017.

נפסק כי קאסם יישא בהוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח.
 
דעת המחברת

חשוב להקפיד על פרוצדורות. בקשה להארכה, שמנומקת ושמוגשת עם התיעוד וההסברים למצב לאשורו, ובמועד, עשויה הייתה להתקבל, ואז היו נבדקות הטענות לגופן.

הערות שוליים:
  1. ע"מ 4653-04-17 בדראן נ' מדינת ישראל

 

המאמר נכתב ביום 5.12.2017.
© כל הזכויות שמורות לדורית גבאי 2017