מיסוי מקרקעין - משרד ליעוץ מס
משרד יעוץ מס והדרכה בראשותה של דורית גבאי

 
03-6128358
חפש
מיסוי מקרקעין דורית גבאי
ליצירת קשר:

הכנס השנתי למיסים 12.12.12 – נאום הפתיחה של רו"ח,
דורית גבאי

 
שלום רב לכולם וחג חנוכה שמח,

אני מתכבדת לפתוח את הכנס השנתי למסים 12.12.12.

בפתח דברי אני רוצה להודות לכל אחד מכם על שכיבד אותנו בנוכחותו.
הגיעו אנשים מכל הארץ.
זוהי חגיגה מיוחדת. זו חגיגה משום שלראשונה מתכנסים יחד ובמכוון כלל המייצגים בנושא המס בישראל והכוונה לציבור רואי החשבון, יועצי המס ועורכי הדין.
כולנו יחד מהווים את הגשר המקצועי והמשפטי בין נישומים – יחידים וחברות, חברות פרטיות וציבוריות לבין רשויות המס.

אני  רוצה להודות לכל אחד מכם במחיאות כפיים של כולם:

אני מבקשת מכל מי שהוא רואה חשבון – עם רישיון לקום בבקשה. תודה.

אני מבקשת מכל מי שהוא עורך דין עם רישיון לקום בבקשה. תודה.

אני מבקשת מכל מי שהוא יועץ מס עם רישיון לקום בבקשה. תודה.

אני מבקשת מכל מי שהוא עובד מדינה לשעבר בתפקיד כלשהו לקום בבקשה. (גם אם קמתם בקבוצה קודמת). תודה.

אני מבקשת מכל מי שהוא בדרך להיות עורך דין, בדרך להיות רואה חשבון או יועץ מס לקום בבקשה. תודה.

איזו קבוצה נהדרת.

כמו שאתם רואים אנו נמצאים בחברת אנשים שכל היום מחפשים פתרונות לעזור לאנשי עסקים וחברות, יחידים-פרטיים, ויחידים "עוסקים", כדי לשלם פחות. כחוק.

זוהי משימה קשה.

ואתם יודעים על מה שאני מדברת.

הכנס היום מרכז מגוון רחב של נושאים הנוגעים לכל אחד ואחת מכם מנקודות מבט של אנשים שלמדו, שמלמדים, שמייצגים ושחלקם הגדול נמנה על בוגרי רשויות המס לדורותיו.

המרצים יעלו בזה אחר זה לפי התוכנית.

לפני שנתחיל בכנס ונצעד בנתיביו אני רוצה מעל במה זו לשאת קריאה, בקשה דרישה להתעורר! החורף נגמר… ישנו מספיק. צריך לקום!

השינה היתה ארוכת שנים. משהו כמו 15 שנה נרדמנו.

אני קוראת למחוקקים, לשר האוצר ולמנהלי האגפים שלו, לכל מי שההיגיון ועתיד המדינה חשוב לו.

עצמאות כלכלית ויכולת להיות בעלים של המדינה, על כל נכסיה, אפשרי רק כאשר האדם שתורם רואה שתרומתו קידמה משהו חשוב והישרדותי לנו כמדינה.

רק כאשר האדם שתרם את כספו, בדרך המס, הוא- הוא רואה שהמאמץ שלו והעובדה שחלק את הכנסתו מעבודה, או מעסק וכן הלאה עם הכלל, נשאה פרי.

בעצם המדינה מפקיעה בדין כסף ששייך לשכיר או לבעל העסק. לחברה או לשותפות.

כדי שההפקעה הזו תהיה מוצדקת, והפסיקה רק לשם המשחה, בנושא הפקעות קרקעות וכן הלאה ברורה, היא המדינה צריכה להראות שהיא עשתה עם הכסף מה שהיא הבטיחה.

מתי הבטיחה? מי הבטיח? מי זוכר? מי רושם? הכל כבר נשטף עם המים.


אבל מדינה היא מדינה. אין זה משנה מי ראש הממשלה. המדינה על כל מוסדותיה, היא זו שאחראית לומר לאדם מהי התוכנית שלה. לאן פנינו? באיזה נושא נותנים עדיפות השנה ואיזה בשנים הבאות. אתם יודעים? תכנון? סדרי עדיפויות וכן הלאה.

חברים, אדם שהרוויח יותר השנה מאשר בשנה שעברה, או קפץ בהכנסתו, לא אמור לשלם יותר.

מאיפה באה הנוסחה הזו? מי צרב לנו אותה בהראד דיסק?

זה צרוב. גדלנו על זה. ערבות הדדית. לחלק עם כולם. ואז …את התשובות אתם יודעים. אין ממש תוכנית. אין ממש מעקב. אין ממש ערובה שהכסף ילך לאן שפעם הבטיחו ומאז אנחנו רק שרים "היו זמנים" ומתגעגעים.

מתגעגעים לפשוט. לידוע. למעט. להרבה. לוודאות. לאמון. לביטחון בדרך.

חברי,

אדם שהתפתח וגדל בהכנסותיו צריך לשלם מס עד לרמה שממנה והלאה בשל הגידול שלו, המדינה נותת לך תגמול בדרך של הפחתת המס. לא העלאת מיסים.

מי ירצה לקבל תפקיד ניהולי – שיש בו יותר אחריות, יותר מהכול, ופחות בבנק? יהיו. אבל אלה בדיוק אלה שנושאים את האוניה כולה. אותם אלה שמקדישים בלי שהם יודעים את חייהם למען הרעיון שאולי בסוף, יהיה בסדר.

כיום המוטיבציה להעלים מס גדולה יותר מאי פעם. שווה לנסות.

שוק אפור, מאפיה בהיקפים שאתם לא רוצים לדעת עליהם. הדרך לקריסה כלכלית מהירה.

יספרו לכם שאנחנו "עם מיוחד"!

כן זה נכון. אבל חוץ מזה, מה עושים עם הדבר הזה "עם מיוחד"?

האם מגדילים עם זה את התפוקות ליצוא?

האם מכניסים יותר תיירים לארץ?

האם מקטינים את הוצאות הצבא ועוד ועוד שאלות.

תשובה: לא!

אנחנו חייבים להסתכל שונה מכל העולם הזה כדי לצאת ממעגל המינוס הלאומי.

להיות עצמאיים מכל הבט ובעיקר היבט כלכלי ומהר.

כל בית בישראל היה רוצה להיות בלתי תלוי בבנקים. נכון?

כך גם המדינה. הקופה שלה ? יש לה תחתית.

יש לעשות עבודת שורשים, לעקור דפוסים, לוותר על חלק מפרות קדושות ולעשות כך שיותר אנשים במדינה ירוויחו מאשר יפסידו מכל מהלך שהמדינה מקדמת. בכל נושא. גם בנושא המס וחלוקת הנטל.

 במצב של היום. כולנו מפסידים. לכולם יש פחות ממה שהיה צריך להיות.

החלופה השנייה: קיימת אפשרות שלרוב המכריע יהיה יותר.

ולכן, אני קוראת לכתיבת חוקי המס מחדש לאחר שתוגדר תמונה אידיאלית, שמתאימה לישראל היום, מושתתת על מחקרים ונתוני אמת, תוך הפרחת שמועות והצגת העובדות לציבור כולו, ולחוקק חוקים באופן שיאפשרו מצד אחד תשלום מס מהר, בחישוב פשוט, בלי ספגטי! ומצד שני – תשלום מס הכנסה שלא יעלה בציר הכנסות על 30% בגין עבודה ולא יעלה על 20% בגין רווחי הון.

ואתם מייצגים נכבדים, בוא נזכיר לעצמנו איך נראית העבודה שלנו מכל צד אפשרי:

האמת, שכולנו יודעים שאין אפשרות כמעט לקחת נושא אחד ולטפל בו- מהיבט המס בפשטות, בקו ישר, בלי לטייל טיול ארוך של בדיקות, מחשבות וחישובים גלויים וסמויים. חששות וכן הלאה.

 מה הכוונה?

עולה סוגייה.

אתה מחפש בחוק ומוצא את הסעיף. אבל הוא לא ברור או לא מתאים למקרה הזה בדיוק.

מחפשים בדיני מס קרובים. אין שם הגדרה או שהנושא אינו מוזכר.

מחפשים בדין הכללי, לא מוצאים.

חוזרים לחוק ומלבנים את התכלית. תכלית? אההההה זה נושא חם!


תכלית? מה זה תכלית?

מי יודע בדיוק מה רצו אז כאשר ניסחו את החוק. מי יודע? לא היו פרוטוקולים זמינים כמו היום לדעת מי אמר, מה ענה ומי שאל וכן הלאה.

טוב, אז מנסים להסביר ולשחזר את התכלית ולקשור אותה למקרה הנדון.

זה לא בדיוק יושב טוב. אז מחפשים ומחפשים ומחפשים.

לא מוצאים.

אז מנסים. אתם יודעים? להגיש כאילו זה יושב טוב על החוק.

מנסים? או שמצליחים. או שנתפסים.

מנסים ומצליחים?

המצפון מיד נכנס לפעולה, וזה יושב לך על הלב. אין חיים. כי עברת על קוד אישי. אתה יודע שהלכת עם ההיגיון – שהחוק לא הגיוני, אבל לא מצאת תמיכה מלאה בחוק. "איזור אפור" קוראים לזה.

ובכל זאת הימרת וזכית כי פקיד השומה לא עלה על זה, לא שם לב. לא נגעו בנושא.

אבל מחיר ההימור והזכייה – הם המצפון ו..
 
מנסים ולא מצליחים?

אז המפקח, הסגן מנהל או המנהל – פקיד השומה קוראים לך לשיחה.
 
מה זה היה? שיטת מצליח?
 
מה אתה מגיש את העסקה בטופס ורוד כאשר אתה יודע שיש חלוקה פנימית של הדירות או יש זכויות בנייה?
 
אהה. הבנתי זו הדרך שלך? לנסות!?
 
ואז אתה חוזר ללקוח ומסביר לו שזה לא הצליח ויעלה כמו שחשבנו ועוד קנס גרעון 30%, 50% ואיום לפתיחת חקירה פלילית.

חקירה פלילית? אתה כמייצג, כבר אמרו לך שאתה הראש -  חוד החנית. המוח!
 
ותאמינו לי, מדובר בטענות הגיוניות של המקרה, אבל החוק, לא הגיוני, קבע מה שקבע, אחוז זה אחוז, רשום מה שרשום. נשוי זה נשוי.
 
הדיווח היה כוזב במונחי החוק.
 
יש כל כך הרבה דברים לא הגיוניים בחוקי המס.

 מאיפה להתחיל?

 נצטרך שנה כדי לעבור על החוקים ולהראות מאיפה התחלנו ולאן הגענו.

אין אפשרות ללמוד את חוקי המס הללו ולדעת במלוא מובן המילה ולייצג בלב שלם, בלי שקיים החשש לשיקול דעת מוטעה, לפספוס של פסק דין, של החמצה של רעיון שנזרק באיזה יום עיון.

לאן הגענו?

אם אתה כמייצג לא מגיע מוכן לישיבה עם לקוח, הבן שלו כבר שולף לך מהרשת פסקי דין, מאמרים של כמה כותבים, הוא יודע את הבדלי הגישות ומצא מאמר שלך לפני חמש שנים שרשמת משהו על איזה סוגייה.

ואתה צריך לעמוד מול ציבור דעתן שרוצה שרות ותכנון מס – והדרכה צמודה איך וכיצד לנצל את החוקים ולשלם פחות. כחוק.

ומצד שני, אתה מול פקידי מס בני אדם, שלמדו, נבחנו, עברו תהלכי עבודה קשים עד שנתנו להם להיות המוח של המשרדים, מאז למדו שונו איזה 50 פעם החוקים, מי סופר?

הם עמוסים, כי לא פותחים להם תקנים כאשר אדם עוזב וכן הלאה, המחשבים – לעיתים נתקעים, הם עמוסים משום שגם הם צריכים לעמוד ביעדים, הלחצים עליהם גדולים וקשים, ויש פה כמה שהיו חלק מהמערך הזה ואני ביניהם כסגנית למנהל מיסוי מקרקעין.

 

הם נמצאים תחת הרכז, הסגן והמנהל של המשרד, תחת פיקוח של מבקר פנים, תחת ביקורת של מבקר המדינה, הם צריכים להיות מנומסים, לתת שרות מעולה, וכבר לא מסוגלים לראות קהל, והנה עוד אחד ועוד אחד, בנוגע לנכס הזה ולחברה היא.

ויום יום הם צריכים להיות מסוגלים לקבל החלטות, ברמה שיפוטית של שופט שלום, ולא לעשות שגיאות. משום סוג. ואז אם המפקח טעה, או החליט אחרת, יש השגה, ויש דיון, ויש בדיקות, ויש לוחות זמנים.
 
ואם לא יספיק בזמן לסיים… הרשימות מההנהלה מירושלים מגיעות למנהל והוא יושב לו על הראששששששש.

ואז אם התיק בהיקף כספי גדול, טעות יכולה להיות אובדן מס למדינה.

חוסר תשומת לב לחלקים המחושבים, או למספר האפסים מלירות לש"ח זה מיליונים של אובדן מס.

 אגלה לכם סוד. פעם אחת כאשר הייתי במשרד מיסוי מקרקעין, קלט אותי מקצועית, מי שהיום סגן המנהל, מר יוסי דהן.

חלק מהלימוד היה לעבור על תיקים שכבר טופלו ולראות איך התיק התקבל ואיך הסתיים.

הוא אמר לי מראש: "תראי, כל תיק שאפתח לך, אמצא שגיאה". היום, אני מבינה מה שלא הבנתי אז. חייבים שיהיו שגיאות בסדר היום של העובדים שמטפלים ב 100% מהתיקים! זה טירוף!

חברי, ואם המפקח לא מספיק מקצוען, או הססן, שלא לומר פחדן, ואינו מחליט ואינו מחליט בהשגה, ואינו מחליט, ובמקרה גם הנישום שלנו שילם את המס כולו – כולל השנוי במחלוקת, ממש ביום דרשו והמשיך לנהל את התיק, כי אז ההחזר מס צומח, בסופו של דבר ותופח ותופח והנישום שלנו מקבל הפרשי הצמדה וריבית פטורים ממס – מאיזה קופה? מי מפסידה?

המדינה. כל אחד מאיתנו מפסיד כל יום על הזמן שההוא התלבט, פחד ולא נתן החלטה.

ואתה כמייצג?

כאיש מקצוע, חייב להמשיך ללמוד, לבחור את התיק בקפידה, לדעת לא לקחת כאשר אתה לא יודע, לא להתגלח על הגב של משפחה, חברה בע"מ שבחרה בך לעזור לה.

 ללמד את הצוות שלך אמרנו?

הווו זו משימה… משימה קשה. מאיפה להתחיל ללמד? הוא רק חזר מלימודי משפטים אבל לא למד מס הכנסה. היא חזרה מראית חשבון אבל מאז שלמדה לא עסקה בזה. הוא תותח במע"מ אבל כותב ככה – ככה. ההוא קצת מפוזר. וכן הלאה.

 אתה כמייצג חייב לשמור על שגרת עבודה בה אתה ישן טוב, זמין ללקוח, מעודכן, עושה הכול יעיל כדי להשיג לו את מה שמגיע. הוו. זה לא פשוט.

 אז מה יש לנו כאן?

 חוקים. חוקים. חוקים. תקנות. הוראות שעה. הארכת מועד להוראות שעה. פסק דין מחוזי אחד. מחוזי שני – הפוך. עליון שהפך את השני. הוראת ביצוע, תוספת להוראת ביצוע. תוספת מספר1. תוספת מספר2. החלטות מיסוי, רעיונות ממאמרים, יצירתיות שלך, הלקוח, לעיתים מדובר בחמישה יורשים, ואז יש לך את מס הכנסה סוללת פקידים, מע"מ, מיסוי מקרקעין, ואז יש לך את ניהול המשרד או המחלקה, בית, ילדים, משפחה, חוקים שקובעים לך סדרי עולם מרגע שפקחת עין, חוקים שכמנהל משרד אתה חייב לדעת איך לנהוג בסדרה ארוכה של נושאים: עובדים, חוקי עזר, והרשימה ארוכה.

 כל רגע אתה נתקל בחוק אחר שאוסר, שמזהיר, שמפחיד שמאיים על קנס…וכן הלאה.

 אז, אתם בטח שואלים מה יהיה?

 לא יהיה.

 לא יהיה אם לא נדאג שיהיה.

 לא יהיה שינוי אם לא נצעד יחד כל הציבור שעוסק וזה שסוחב את התוצאה של הבלגן הזה על גבו לשם ביצוע השינוי.

 זה ייקח את הזמן שזה ייקח.

 יש עבודה.
 
יש חינוך לעשות ולהביא להבנה של כלכלה, תכנון עתיד וכסף כמקור לאנרגיה לשם השגת רמת ידע ויכולת להשיג את זה, את הבעלות על המדינה, כבר מגיל קטן.
 
ההתחלה הינה ההסכמה שחייבים לשנות את המצב.
 
אם את או אתה סבורים שצריך לשנות את המצב אשמח לקבל מכם את התמיכה בכל דרך שאפשרית.

 השינוי מתחיל ברעיון ובהסכמה לו וממשיך עם התקדמות לעבר היעד הזה.

 שיעורי מס חייבים לרדת לבעלי הכנסות משכר או מעסק שעברו תקרה מסוימת, ממנה יש להוריד בהדרגה את שיעור המס.

העשירים אינם יעד לתקיפה!

טייקונים קוראים להם ומחפשים אותם. לשם מה?

 
מה שלא טוב בחברות הגדולות, צריך לעבור שינוי ולא לאפשר לאף אחד לנצל מסלול שניתן לו מצד אחד ואז לעקוף את המסלול בניתוח משפטי שלו ועשיית פעולות שעוקפות את המסלול ויוצרות הנאה מעבר לזו שהתכוונו לה.

 אבל מפה ועד לתקוף אותם? הם הרי מחזיקים את המבנה כולו.
 
יצירת הסדר הינה תהליך שיגיע אחרי שהוגדר היעד והדרך ולוחות הזמנים.

יהיה כואב. ו – אינני מקדמת אף לא אחד מהסקטורים ובכלל, בעצם מה שאני הכי רוצה הוא זה לקבל נתונים. לא מה לא היה בסדר עם משרד התקשורת. אלא בדיוק הפוך, אני רוצה לדעת מה כן היה בסדר ומה הם עשו עם הכסף שלי. הפשלות הן חלק מהתהליך. פשלות על רוחב היריעה.

אני מבקשת לקבל נתונים.

נתונים שהמדינה מחזיקה אצלה. מעבדת איך שהיא רוצה. מציגה אותם לציבור בגרפים ומסבירה לעיתונאים והם מה שהבינו מעבירים לנו, עם או בלי תוספות ופרשנויות. והפרשנויות הפכו לסלנג יומי שמושרש שנים. ועם זה אנו חיים.

אני רוצה נתונים בלי שאצטרך לשלם לה 10,000 ₪ לעיבוד, כי חופש המידע מאפשר לי לקבלם אבל זה עולה כסף.

אז אם לקבל נתונים עולה הרבה הרבה כסף, מי ישקיע בזה?

האמינו לי, פניתי לקבל את מצב העררים במס שבח בעשור האחרון, כדי לתת לכם אותם מסודר שנתבונן יחד על המצב. בכל זאת זה פרודקט נלווה- משני של שיטת המס – העומסים, המאמץ וכן הלאה.

רציתי ללמוד על המגמות, הנושאים, הסוגיות, איך התחילו ואיך נגרמו העררים. אמרו לי בסדר ניתן לך , אבל זה עולה כסף. למה?

נתונים אלו צריכים להיות זמינים. מה שרואה מנהל הרשות גם אני כאזרח רוצה לראות.

לא צריכה את שמות.

מה שרואה מנהל הביטוח הלאומי גם אני רוצה לראות. מה יש לו כבר להסתיר?

מה שרואה מנהל משרד הפנים גם אני רוצה לראות.

תארו לכם שכל מנכל משרד ממשלתי היה מקבל יום מיוחד בינואר באירוע חגיגי מטעם המדינה – שבו יתן דוח לציבור שכולל נתונים מה עשו השנה שחלפה, איך התקדמו בנושאים של המשרד, מה היו הבעיות ואיך התגברו עליהם.

איך זה היה?

לחילופין, כל שר היה מקבל יום כזה שאנו היינו מקבלים באתר את ריכוז הפעולות בצורת הנתונים שהוגדרו ככאלה שהם "המוצרים" של המשרד.
 

לשם המחשה, משרד הרישוי – כמה רישיונות רכב חדשים הונפקו, כמה בוטלו. כמה טסטים לנהגים חדשים עברו, לכמה נשללו וכן הלאה. לכל משרד יש את המוצרים שהוא יכול להראות אותם.

בתגובה לאיזה מאמר שלי לשינוי מצב החוקים של המס, אמרו עלינו  המייצגים, שלציבור המייצגים יש אינטרס שהחוק יהיה מסובך.

כרואת חשבון וכאדם מן השורה אני ממש לא בעניין.

אם יש למשהו עניין לסבך פה את החיים, מעבר למה שהם, בלי המס, אני לא צועדת איתו בדרך.

 אף אחד לא צריך את זה.
 
לציבור המייצגים תמיד תהייה עבודה.

עדיף להשקיע את המאמץ של הציבור הזה ביצירת תשתית כלכלית לפריחת העסקים והדרכתם לצמוח ולהשיג התרחבות אמיתית, מאשר יעסקו כל העת בתכנוני מס.

עסקים משגשגים ומשלמים פחות מסים הם יותר מאושרים, בריאים, יביאו יותר ילדים, יהיה להם בטחון לעשות את זה, יהיו יותר עצמאיים כלכלית, יכולים לתרום בתחומי התנדבות שונים ובעצם לא להיות תלויים באף אחד.
 
לעיתים נדמה לי שהמדינה ממש רוצה שיישארו עניים ויגדלו בכמות, שימשיכו להיות חד הורים תלותיים ועוד כהנה סימנים מדאיגים: שמתם לב שלא משנה כמה משקיעים בנוגע לסמים, המצב בתחום מחמיר? לא משנה כמה משקיעים בנושא תאונות דרכים, המצב מחמיר? זה לא נראה הזוי? לאן אנו הולכים?

 אז אני מתמקדת היום בנושא המס.
 
רשימת הבלתי הגיוני בחוקי המס היא ארוכה. אתם מכירים אותה, לדעתי כמעט בעל-פה. חלק מהנושאים יועלו היום בכנס.
 
לפיכך, מעל במה זו אני קוראת לשנות מהיסוד את חוקי המס המפלים עבודה משותפת של בני זוג, מאז נישאו, ולאפשר חלוקה של ההכנסות ביניהם כאוות נפשם.
 
אני קוראת לתקן את הוראות החוק בנוגע לפחת. נדבר על זה היום.
 
אני קוראת לשוב ולחוקק בחוק מיסוי מקרקעין את מסלול החילוף שהיה בהוראה זמנית ולא הוארך ולנסח בפשטות כי ההחלפה הינה מלאה וכוללת את הנכס על כל זכויותיו ובלי להזדקק לעררים ובזבוזי זמן על מנת להחליף נכס מקרקעין בישראל, כאשר החילוף מקדם מטרות חשובות כמו פינוי מרכזי ערים ממפעלים, בתי מלאכה וכן הלאה.
 
אני קוראת לקביעת יום הנישואין – הדתי והאזרחי כיום עד אליו בודקים כל אדם בפני עצמו וממנו בלבד ורק בנוגע לנכסי התא המשותף עורכים את הבדיקות וחישובי הפטורים וכן הלאה.

 אני קוראת לבטל את התיקון 69 במספרו בנוגע לקבוצות רכישה ולבסס את השינוי על פתרון שיענה על הבעיה האמיתית.

מי שיבדוק יגלה שהבעיה של מחירי הדירות לא נפתרה. חשבו שזה בגלל קבוצות הרכישה. חשבו. שמועות. לא בדקו. אסכולה של משהו שהפך אותה לעובדות. חבל.

 
אני קוראת לבטל את הטלת מס הרכישה על רכישת מניות שלא בהתאם לתמורה החוזית בגין המניות ולבטל את חוסר ההקבלה בשומות אלו.

 
צעד צעד נצעד לעבר עצמאות יחד.

אל תעצרו בלחשוב ולהתבונן ולבקש נתונים. אל תסכימו להיות חלק משיטה שמובילה אותנו למטה. ראו יוון, ספרד שכלכלתה קורסת. "הכל כלול" היה שם, עד לא מזמן. הכל עלינו!

 השינוי הגדול מתחיל בשינויים קטנים לעבר היעד.

אני רוצה לאחל לכם שתיהנו מהכנס.

לצפייה בנאום הפתיחה של דורית גבאי:
 
תמצית התגובות מכנס המיסים 12.12.12
1.הורגש ששמו לב לפרטים הקטנים ביותרכמו כן, יש לציין כי רמת המקצועיות היתה גבוהה והאווירה הטובה הוסיפה לכל ר.א.

2. נהנתי מאוד היה מעולה ג.ש.

3. דורית, תודה היה נפלא גם ארוחת הצהריים מ.ב.

4. תודה על: רענון הפטורים, הפסיקה שהוזכרה, תקדימים אישיים ושיתוף הנוכחים בהם

5. רוצה לשמוע עוד ש. י.

6. מרצה נעים שהצליח להציף שאלות העולות בחיי היום יופ והטווה שכל שניתן דרך חשיבה יצירתית ח. ב.

7. הכנס היה מושקע ומושלם. ההרצאות היו מעניינות, מגוונות ופרקטיות, הצוות איכפתי ומפרגן, כרמית מקסימה כרגיל, את כמו שאת וכמו שאני אוהב, האוכל והכיבוד היו טעימים וביד נדיבה, הבניין עצמו מדהים ובגלל התאורים שלי בת-זוגתי רוצה לבקר בו ביום שישי, ובקיצור תודה רבה רבה על ההזמנה ועל הארוח, וגם על המחווה היפה של הפרחים בסיום. כל הכבוד לך ולצוות. ג.ה.

לצפייה בסטטיסטיקות מהכנס של ההרצאות השונות לחץ כאן