מיסוי מקרקעין - משרד ליעוץ מס
משרד יעוץ מס והדרכה בראשותה של דורית גבאי

 
03-6128358
חפש
מיסוי מקרקעין דורית גבאי

המנהל רשאי לתקן שומה בשל גילוי עובדות חדשות, גם אם מתנהל לגביה ערר
 במקרה כזה, השומה המקורית תבוטל והערר המקורי יתקבל, מבלי שהדבר יהווה מעשה בית דין

מאת: דורית גבאי, רו"ח

מבוא

במהלך ערר שנדון בבית המשפט המחוזי בנצרת, קיבוץ מעלה גלבוע וקיבוץ רשפים נגד מנהל מס שבח מקרקעין טבריה (1), החליט מנהל מיסוי מקרקעין לתקן את השומות נשוא הערר. ועדת הערר קבעה, כי המנהל רשאי לתקן את השומות, וכי בנסיבות אלו, דין הערר על השומות להתקבל, אך אין מדובר במעשה בית דין.

העובדות

  1. הקיבוצים מעלה גלבוע ורשפים ערכו הסכמי חכירה עם רשות מקרקעי ישראל.
     
  2. מנהל מס שבח קבע כי מדובר בהסכמים אשר במהותם מהווים מכירת זכות במקרקעין, ולכן הם חייבים במס שבח.
     
  3. הקיבוצים הגישו ערר זה על ההחלטה.
     
  4. המנהל הוציא, ביום 2.12.2015, החלטה בדבר תיקון השומות נשוא הערר. במסגרת תיקון השומות, קבע המנהל, כי הוא רואה בעסקאות נשוא השומות עסקה מלאכותית.
גדר המחלוקת

בית המשפט מתמקד בשתי שאלות משפטיות:
  1. האם בסמכות המנהל להוציא שומה מתוקנת, כאשר העניין נמצא בתהליכי ערר?
     
  2. האם לאור הוצאת השומה המתוקנת, תינתן האפשרות להוספת טיעונים לערר הנוכחי, או שמא דינו להתקבל?
העוררות טוענות
  1. הסכמי החכירה נקבעו לתקופה של 24 שנים ו-11 חודשים, ולכן הם אינם מהווים רכישת זכות במקרקעין.
     
  2. טענת המנהל בדבר עסקה מלאכותית, משנה לחלוטין את עמדתו. המנהל הוציא שומות חדשות עם מסכת עובדתית חדשה, טענה משפטית חדשה ונימוקים חדשים. לקיבוצים עומדת הזכות להגיש השגה וערר על השומות המתוקנות שהוציא המנהל. מכאן, שיש לקבל את הערר הנוכחי.
     
  3. הנטל להוכיח את הטענה בדבר קיומה של עסקה מלאכותית, מוטל על כתפי המנהל.
     
  4. תיקון השומות מהווה הרחבת חזית אסורה, ועל כן אין להתירו.
     
  5. המנהל ביטל את השומות, רק לאחר שהקיבוצים הגישו תצהיר עדות ראשית מטעמם. מדובר בחוסר תום לב מצדו של המנהל.
     
  6. המנהל לא קיים דיון שומות, לא שמע את עמדת הקיבוצים, לא קיים דיון במסגרת ההחלטה בהשגה, ולא פנה אליהם בדרישה לקבל מסמכים או הסברים, ואין לו על מי להלין באשר לאי ידיעתו את כל העובדות, מלבד על עצמו. מלוא המידע והמסמכים היו מצויים בידי המנהל מלכתחילה.
מנגד, טענות המשיב
  1. העסקאות נקבעו תחילה לתקופה העולה על 25 שנה, ובהמשך שונתה התקופה, במטרה להימנע מחיוב העסקה במס. אף שהחוזה הנו לתקופה של 24 שנים ו-11 חודשים, הרי שמהמסמכים הקשורים לעסקאות, עולה כי מדובר בעסקאות אשר במהותן מתייחסות לתקופה ארוכה יותר.
     
  2. לאור המסמכים שהובאו לאחר תחילת הדיונים בערר, יש לתקן את השומה. המנהל מוסמך לתקן את השומה, אף אם החלו ההליכים באשר לשומה המקורית.
     
  3. הקיבוצים לא חשפו את העובדות ואת המסמכים אשר היוו את הבסיס לתיקון השומה במסגרת הערר, ואלו הגיעו למנהל רק לאחר הגשת הערר. לפיכך, לא היה מנוס מתיקון השומה בשלב זה.
     
  4. המנהל לא הגיש תצהירים מטעמו, משום שיש לאפשר תחילה לקיבוצים להביע את עמדתם בנוגע להמשך ההליכים בתיק לאחר הוצאת השומה המתוקנת.
     
  5. בפני הקיבוצים עומדת האפשרות לסלק את הערר ולמצות הליך שומתי בפני המנהל בעניין השומה המתוקנת, או לחלופין, להמשיך את ההליכים במסגרת הערר, תוך שתינתן להם האפשרות להוסיף טיעונים לעניין השומה המתוקנת.
ההכרעה
  1. בהקשר לשאלה הראשונה, סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין קובע, כי המנהל רשאי לתקן שומה תוך ארבע שנים מיום שאושרה השומה כשומה עצמית או מיום שנקבעה שומה לפי מיטב השפיטה, כאשר נתגלו עובדות חדשות אשר עשויות לחייב במס או לשנות את סכומו או כאשר המוכר מסר הצהרה בלתי נכונה אשר היה בה כדי לשנות את סכום המס או למנוע את תשלומו.
במקרה בו עסקינן, המנהל הוציא את השומה המתוקנת בטרם חלפו ארבע שנים מהמועד בו נקבעה השומה המקורית. המנהל אף טוען, כי התברר לו שמדובר בעסקה מלאכותית, כך שלמעשה, התקופה אליה מתייחסת העסקה היא ארוכה יותר, ויש בה כדי לחייב במס. סעיף 85 לחוק אינו מגביל תיקון שומה רק למועד בו טרם הוגש ערר והתחיל הדיון בו. בפסק הדין אנור (2), נדונה שאלת סמכותו של המנהל לתקן את השומה במסגרת הליך ההשגה. הקביעה, כי המנהל רשאי לתקן את השומה במסגרת הדיון בהשגה, אינה מלמדת בהכרח על כך שהוא מוסמך לעשות כן לאחר הגשת ערר ולאחר שהחל דיון בו.
הטענה לפיה תיקון השומה מהווה הרחבת חזית אסורה, אינה מקובלת על הוועדה, שכן הטלת המס צריכה להיעשות לפי העסקה האמתית.
בענייננו, נקבע כי הנסיבות המפורטות בסעיף 85 לחוק התקיימו, והמנהל רשאי לתקן את השומה, בהתאם למועדים הקבועים בסעיף ומהמטעמים המפורטים בו.
  1. בהקשר לשאלה השנייה, בפרשת איציק וצורי (3), הוגש ערר על שומת מס. במסגרת ישיבת קדם המשפט, הודיע המנהל כי יוציא שומה מתוקנת. לפיכך, ביקשו העוררות שם, כי בית המשפט יקבל את הערר על הסף. בית המשפט העליון קבע, כי משבוטלו השומות המקוריות והוצאו שומות מתוקנות, לא היה מקום להמשך הליך הערר, אשר נסב על השומות המקוריות.
בענייננו, משהוציא המנהל שומה חדשה, הרי שהשומה המקורית, לגביה הוגש הערר, בוטלה ואינה עוד רלוונטית. ומשכך, אין עוד מקום להמשיך בהליך הערר.
 
בנסיבות אלו, הערר התקבל, אך מדובר במהלך טכני בלבד. קבלת הערר אינה מהווה מעשה בית דין, ואין בכך כדי לגרוע מסמכות המנהל להוציא שומה מתוקנת. וכן לקיבוצים עומדת הזכות להגיש השגה וערר על השומה החדשה.

הערר התקבל. ניתן ביום 28.01.2016.

נפסקו הוצאות משפט בסך 5,000 ₪.

דעת המחברת

חבל מאוד שמתנהלים באופן הזה.

הערות שוליים:
  1. ו"ע 11612-06-14 קיבוץ מעלה גלבוע, קבוצת בני עקיבא להתיישבות חקלאית שיתופית בעמ ואח' נ' מנהל מס שבח מקרקעין טבריה
  2. ו"ע 14-04-43385 אנור חברה לבניין ונכסים בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין
  3. ע"א 9165/99 איציק וצורי (1986) שותפות רשומה נ' מנהל מס שבח מקרקעין

המאמר נכתב ביום 24.12.2017.
© כל הזכויות שמורות לדורית גבאי 2017