מיסוי מקרקעין - משרד ליעוץ מס
משרד יעוץ מס והדרכה בראשותה של דורית גבאי

 
03-6128358
חפש
מיסוי מקרקעין דורית גבאי
ליצירת קשר:
ידועים בציבור לעניין חוק מיסוי מקרקעין
 
פס"ד עליזה לבנון (1)  
 
מאת: דורית גבאי, רו"ח

רקע עובדתי

במסגרת חלוקת רכוש, העביר בן הזוג לעליזה לבנון (שהינה ידועתו בציבור) דירת מגורים ושלוש חנויות שהפכו לאחת. לעניין מיסוי העברת הדירה, הושג הסדר עם מנהל מס שבח. בנוגע להעברת החנות, חויבהעליזה לבנון במס רכישה מלא. ועדת הערר, בראשותו של סלוצקי, קבעה כי יש לחייב את לבנון בשליש מס רכישה.
 
הטענות
 
מנהל מס שבח טוען, כי אין להשוות את מעמדה של הידועה בציבור למעמדה של האישה הנשואה לעניין פטור והנחות ממס רכישה, זאת משום לשון החוק, כוונת המחוקק, תכליתו של החוק והתוצאות הבלתי ראויות שתתקבלנה מהשוואה שכזו.
עליזה לבנון טענה כי אין להפלות בין ידועים בציבור לבין נשואים. ההפליה נוגדת את עקרונות היסוד של השיטה ופוגעת בשוויון ובזכויות היסוד.
 
פסק הדין
 
השופטת שטרסברג-כהן (דעת מיעוט):
יש לפרש את המונח "בן-זוג" ככולל את הידועה בציבור, אלא אם כן החוק קובע אחרת או שמשתמע ממנו אחרת. יש לתת את הדעת לתכלית המונחת ביסוד דבר החקיקה.
סעיף 4א לחוק מיסוי מקרקעין (2) חל רק על גירושין של בני זוג נשואים. פסק דין לחלוקת רכוש בין בני זוג שאינם נשואים, אינו פסק דין לגירושין.
השופטת שטרסברג בוחנת את סעיף 62(בלחוק, הקובע כי יינתן פטור ממס שבח במכירת זכות בדירת מגורים ללא תמורה מיחיד לבן זוג המתגורר עמו. תקנה 20א(3קובעת כי על מכירה שחל עליה סעיף 62(ב) לחוק, מס הרכישה יהיה שליש מהמס. מכלל הן, הסיקה השופטת שטרסברג את הלאו. היות ויש הסדר מיוחד לגבי ידועים בציבור, אין ידועים בציבור באים בגדרו של סעיף 62(א) לחוק. מן החוק עולה כי אין להכיל בביטוי "בן-זוג" את המושג "ידוע בציבור".
 
הנשיא ברק

הגישה המקובלת כיום הנה כי במישור הלשוני, הדיבור "בן-זוג" רחב דיו כדי לכלול בחובו גם ידוע בציבור. ההכרעה בכל מקרה תעשה על-פי התכלית המונחת ביסוד ההסדר החקיקתי. ביסוד הפטור ממס שבח וממס רכישה מונחת מטרה חברתית, שנועדה להקל על הסדרים פנים משפחתיים. אין כל סיבה עניינית, שלא להחיל הסדר זה, שהינו בעל אופי חברתי, על מתנה הניתנת בין ידועים בציבור. ההבחנה בין בני זוג נשואים לבין בני זוג ידועים בציבור לעניין הסדרי מס שבח ומס רכישה היא הפליה פסולה, הנוגדת את עקרון השוויון.
 
לולא ההוראה המיוחדת שהוכנס בתיקון תשנ"ד – סעיף 62(ב) – ובהתקנת תקנה 20א, היינו קובעים כי ידוע בציבור הוא "קרוב" הזכאי לפטור כללי ממס שבח ולפטור ממס רכישה. האם מסקנה זו תשתנה בשל תיקון תשנ"ד?
לדעתו של הנשיא ברק, תיקון תשנ"ד אינו שולל את הפטור במקרה של עסקה בנכס שאינו דירת מגורים. תכלית תיקון תשנ"ד לא הייתה לשלול את הפטור ממס שבח במקרה של מתנה בנכס שאינו דירת מגורים. מטרת התיקון הייתה לסייע לידועים בציבור לעניין העברה של דירת מגורים.
 
אין ספק כי תיקון תשנ"ד נעשה על רקע הנחתו הפרשנית של המחוקק כי הדיבור "בן-זוג" אינו כולל בחובו ידועים בציבור. מה המשקל שיש לתת להנחה זו?
א)               שני שיקולים עיקריים למתן משקל כבד להנחה זו:
א.1.         הכרה בידועים בציבור כבני זוג תהפוך את תיקון תשנ"ד למיותר. אין זה ראוי ליתן לחוק מקורי פירוש שהופך את התיקון לו למיותר.
א.2.         ההבחנה הנוצרת בתנאים הנדרשים לקבלת פטור ממס שבח לידועים בציבור לעניין נכס שאינו דירת מגורים, לבין התנאים הנדרשים מהם לשם קבלת פטור מיוחד לעניין דירת מגורים אינה סבירה.
ב)                שני שיקולים עיקריים למתן משקל קל להנחה זו:
ב.1.         תיקון תשנ"ד ביקש להיטיב עם ידועים בציבור.
ב.2.         ערכי היסוד של השיטה ובמרכזם הזכות לשוויון.
 
לדעתו של הנשיא ברק, השיקולים שבסעיף ב' מכריעים. יש לעשות הכל כדי להבטיח את עקרון השוויון בפרשנות החקיקה. יש לבחור בפתרון המונע אפשרות כי חקיקה שנועדה להיטיב עם ידועים בציבור – תביא תוצאות הפוגעות בהם.
 
השופט טירקל
הצטרף לפסק דינו של הנשיא ברק.
בהערת אגב מוסיף השופט טירקל, כי היה נותן פטור מכוח הוראת סעיף 4א לחוק –  העברה על פי פסק דין לגירושין. אין הצדקה הגיונית או כלכלית להבחנה בין פסק דין לגירושין בין בני זוג נשואים לבין פסק דין לחלוקת רכוש בין בני זוג ידועים בציבור.
 
דיון
 
בפסק דין עליזה לבנון יש התייחסות בהערת אגב בלבד בנוגע לסעיף 4א לחוק. אך, לאור פסק דינו של הנשיא ברק, נראה כי הפרשנות הראויה לסעיף 4א הינה כי סעיף זה חל גם על פסק דין לחלוקת רכוש בין ידועים בציבור.
מחד, אין סיבה להפלות בין בני זוג נשואים לידועים בציבור בנוגע להקלה שניתנת להם בחוק בנוגע להעברת נכסים ביניהם. מאידך, אין מרשם של ידועים בציבור ולכן קשה יהיה לעקוב אחר תא משפחתי של ידועים בציבור. למשל, בנוגע לפטורים ממס שבח לעניין דירות מגורים. כמו כן, ללא אקט של נישואין, קשה לעקוב אחר המועד ממנו יחשבו בני זוג כידועים בציבור. יתכן שבעתיד יצטרכו למצוא פתרון כיצד למנוע את חוסר השוויון המיטיב עם הידועים בציבור בעניין הקלות אלו.
 
 
הערות שוליים:
 
  1. ע"א 2622/01 מנהל מס שבח מקרקעין נ' עליזה לבנון
  2. חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963
  3. תקנות מסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), התשל"ה–1974
 
המאמר נכתב בשנת 2008

© כל הזכויות שמורות לדורית גבאי 2013