מיסוי מקרקעין - משרד ליעוץ מס
משרד יעוץ מס והדרכה בראשותה של דורית גבאי

 
03-6128358
חפש
מיסוי מקרקעין דורית גבאי
ליצירת קשר:

רבים על הכסף:
מהו מעמדם של הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות על חוב מס רכוש אל מול חוב המשכנתא לבנק?

מאת: דורית גבאי, רו"ח

מבוא

בית המשפט המחוזי בחיפה עסק בבקשתו של כונס הנכסים (1) לקבוע את מעמדם בנשייה של הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות, המתוספים לקרן חוב מס רכוש של חברה בכינוס. קדימות חוב מס על פני נושים אחרים מובטחים, מעסיקה לא פעם את רשויות המס במירוץ אחר גביית חובות המס והפרשי הצמדה וריבית על קרן החוב.

העובדות

  1. ביום 12.12.2004, מונה לחברת ב.ס. השקעות בע"מ, כונס נכסים קבוע מטעם בנק הפועלים בע"מ, מכוח משכנתא בלתי מוגבלת לטובת הבנק - הנושה המובטח על זכויות החברה במקרקעין.
     
  2. במסגרת הליכי הכינוס, נמכרו מקרקעין של החברה. החברה נותרה חייבת, בגין מקרקעין אלו, חובות מס רכוש הכוללים מלבד הקרן, הפרשי הצמדה, ריבית וקנס בגין איחור בתשלום.
     
  3. בשל חובות אלו, קודם למינוי כונס הנכסים, פתח המנהל בהליכי הוצאה לפועל כנגד החברה. פתיחת ההליכים הייתה מלווה בהוצאות גבייה.
 
גדר המחלוקת

בית המשפט מתמקד בשלוש שאלות משפטיות:
  1. האם דין הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות המתוספים לקרן חוב מס רכוש ורכישה, כדין קרן המס, המהווה שעבוד ראשון על המקרקעין?
     
  2. האם ניתן לקבוע פרשנות תקדימית, לפיה חוב מס רכוש, אשר נוצר לאחר רישום השעבוד על המקרקעין, לא יזכה למעמד של שעבוד ראשון?
     
  3. האם דין הוצאות הכינוס הוא כדין קרן המס, והן זוכות למעמד של שעבוד ראשון?
 
העוררים טוענים
  1. רק קרן חוב מס הרכוש מהווה שעבוד ראשון, לפי סעיף 11א(1) לפקודת המיסים (גבייה) (2), להבדיל מהפרשי ההצמדה, הריבית וקנס בגין פיגור בתשלום. התיקון שבמסגרתו נחקק סעיף 33 (ג) לחוק מס רכוש וקרן פיצויים (3), אינו בא לבצע שינויים מהותיים בהסדר הקיים. יש לפרש את החוק באופן צר, מתוך מטרה לשמור על זכותו הקניינית של נושה מובטח.
     
  2. לחילופין, יש לקבוע שחוב מס רכוש אשר נוצר לאחר רישום השעבוד על המקרקעין, לא יזכה למעמד של שעבוד ראשון, שכן מדובר בחוב סמוי מן העין החושף את הנושה המובטח לסיכון שאינו יכול להתגונן בפניו.
     
  3. לחילופי חילופין, אין לכלול במסגרת השעבוד הראשון את רכיב הקנס, אלא רק את רכיבי החוב המתמצים בשמירת ערכו הנומינלי של החוב (הפרשי הצמדה וריבית).
 
מנגד, טענות המשיב - המנהל
  1. הוראת סעיף 33(ג) ברורה ומפורשת, וקובעת כי דינם של הפרשי ההצמדה, הריבית והקנס המתוספים למס הרכוש – כדין קרן המס, המהווה שעבוד ראשון על המקרקעין.
     
  2. טעמים נוספים לראות בסכומים המתוספים לקרן, כשעבוד ראשון: ההצמדה והריבית נועדו לשמור על ערך הכסף לאורך זמן; אין מקום להחיל הלכות מתחום חדלות הפירעון, כאשר הנושה בחר להפעיל את בטוחתו במסגרת הליכי הפירוק; כשם שהבנק רשאי לגבות הפרשי הצמדה וריבית, כך רשאי גם מנהל מיסוי מקרקעין; חוק פיסקלי יש לפרש בהתאם לדיני הפרשנות הרגילים, ואין ליצור חזקה של פרשנות לטובת הנישום.
     
  3. הבקשה לבטל את עדיפות החוב למס רכוש, על פני נושה מובטח ראשון בזמן, לא נטענה בבקשה עצמה, ומשכך, אין לדון בה. נוסף על כך, אין לפרשנות המבוקשת כל עיגון לשוני בחקיקה, והיא עומדת בניגוד להלכה הקיימת.
     
  4. פתיחת הליכי ההוצאה לפועל הייתה כרוכה בעלויות שונות ובחיוב שכר טרחה, ויש להעניק להוצאות אלו מעמד זהה למעמדו של החוב כשעבוד ראשון.
 
החלטה
  1. ניתן להשתכנע כי הפרשי ההצמדה והריבית ראויים למעמד של שעבוד ראשון, משום שאלו נועדו לשמירת ערכו של הכסף. השופטת אינה מוצאת הצדקה לקדימות סכומי הקנס בגין פיגור בתשלום. אלא שלא ניתן לסטות מהוראותיו הברורות של המחוקק בסעיף 33(ג) לפקודה, אשר מעידות באופן ברור על "כוונת מס ספיציפית", ולכן דינם של הפרשי ההצמדה, הריבית והקנסות כולם, כדין קרן החוב, וכמוה הם קודמים לכל נושה אחר, בין אם מובטח או רגיל.
     
  2. בהקשר לשאלה השנייה, השופטת מסכימה כי ההוראה בסעיף 11א(1) לפקודה היא "הוראה דרקונית הפוגעת בקניינם של נושים קודמים, למרות שזכותם קדמה לחוב המס ולמרות שלא יכלו לדעת על השעבוד אשר לא נרשם בפנקסי המקרקעין", אולם גם בעת תיקון נוסח הסעיף, המחוקק בחר להמשיך ולהקנות לרשויות המס את העדיפות הראשונה והגורפת. משכך, לא ניתן לפרש את החוק פרשנות תקדימית כמבוקש.
     
  3. בהקשר לשאלה השלישית, בהיעדר הוראה המקנה עדיפות מפורשת להוצאות הכינוס ושכר הטרחה, אין להעניק להן עדיפות שכזו, והן לא תזכינה למעמד של שעבוד ראשון.
הערר נדחה. ניתן ביום 14.9.2008.

דעת המחברת

השופטת גילאור מבקרת את דרקוניות החוק והפגיעה בהתנהלות עסקית תקינה, כאשר נושה מובטח אינו יכול לדעת שישנו חוב בעל קדימות, אשר מבטל, למעשה את בטוחותיו. חבל שהמחוקק לא תיקן את החוק כך שניתן יהיה להגביל את מידת הפגיעה בנושים מובטחים.

הערות שוליים:
  1. בש"א 14100/07 עו"ד שי גרנות- כונס נכסים קבוע נ' מיסוי מקרקעין חיפה.
  2. סעיף 11א לפקודת המיסים (גביה).
  3. סעיפים 32-33 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א – 1961.

 
 

© כל הזכויות שמורות לדורית גבאי 2017
המאמר נכתב ביום 26.1.2017