מיסוי מקרקעין - משרד ליעוץ מס
משרד יעוץ מס והדרכה בראשותה של דורית גבאי

 
03-6128358
חפש
מיסוי מקרקעין דורית גבאי
ליצירת קשר:

תגובה להחלטת בג"ץ לדחות על הסף את העתירה אשר הוגשה

 
בג"צ דחה את העתירה, אשר הוגשה על ידי בני זוג אשר מנהלים ועובדים בעסק משותף, שבמהותה מבקשים העותרים מבית המשפט להורות לרשות המסים לעצור הליכי השומה והגבייה אשר החלה מאז קיץ 2012 כנגד בני זוג ולהקפיא הליכי הגבייה לגביית הפרשי המס הנובעים מעריכת חישוב מס מאוחד להכנסות בני הזוג, במקום חישוב נפרד.

 
בית המשפט העליון כנראה לא הבין את מהות העתירה, עם ההחלטה שלו שאיננו מתערב.

הבקשה היתה לעכב המשך הליכים. העליון לא העניק את הסעד שהתבקש – לעצור את ההליכים עד לכינונה של כנסת ובית מחוקקים.

 
ברור שמצד אחד כאשר יהיה חוק חדש, הרשות תפעל לפיו.

 
מנגד, רשות המסים, מתוך כיבוד הרשות המחוקקת, יכולה הייתה להודיע שהיא מפעילה את סמכותה לפי סעיף 145 לפקודה  ודוחה את הטיפול השומות לשנה.

 
לעניות דעתי, שמן הראוי הוא, שככל שתהיה חקיקה רטרואקטיבית – החקיקה תחול על כל ההסכמים שנחתמים בתקופה הזו. בתקופה זו נחתמים הסכמי שומות ופשרות שעולות הרבה מאוד כסף לעסקים הללו, והחקיקה תצטרך  ליצור האחדה ולבטל ההסכמים הללו ובכך ליצור האחדה ושיוויון בתוצאת המס בין כאלה שמס הכנסה התלבש עליהם ובין כאלה שמס הכנסה לא הגיע אליהם.

 
מהכרותי, המשבר הזה בין רשות המסים לועדת הכספים הוא הגדול ביותר.

 
חשוב להזכיר מה נרשם בכתב העתירה:

 
"יודגש כי אין עניינה של עתירה זו בדרישה ליישום עקרונות וזכויות על במשפט 
החוקתי שלמדינת 
ישראל כגון עיקרון השוויון, חופש העיסוק והזכות לקניין אף שעולים באופן ברור מןהסוגיהעתירה זו אינה מכוונת לחיוב המשיבה לפעול לפי מתווה החקיקה החדש שהצהיר המחוקק שיתקן.


עתירה זו באה אך כמוצא אחרון ומשום שהח"מ כבר אינם יכולים לעמוד מנגד, עת נישומים רבים נפגעים מהמעגל השוטה שיצרה המשיבה תוך הפרה גסה של חובת האמון לציבור,חובתה הסטטוטורית למחוקק ולבית משפט נכבד זה."

 
העוררים מתארים באריכות את הפגיעה בהם מן הרגע שהחליטה הרשות לפתוח בהליכי שומה, והכוונה לפתיחת שומות לשנים עברו, שבהן לא טיפלה או לא התכוונה לטפל והנושא לא היה בסדר היום שלה, ולאחד ההכנסות לצרכי מס של בני הזוג. העוררים תיארו את חלוקת העבודה ביניהם בעסקים המשפחתיים. התיאורים מלמדים שוב ושוב שהחוק אינו הגיוני ואינו מתאים לשום מציאות בעולם העסקי, ומדגישים את החובה לתקן את החוק.

 
לשם המחשה זוג שהאשיה עזבה מקום עבודה בו הרוויחה כ 12,000 ₪ על מנת לעזור בעסק של הבעל, והיא נאלצת לרדת לשכר של 4,000 ₪. היעלה כדבר הזה שמהשפחה תשלם יותר מס במצב הזה?

 
בית המשפט ציין בהחלטתו כי "בעתירתם מבקשים למעשה העותרים מבית המשפט להורות למשיבה לפעול בניגוד למצב החוקי הקיים ובניגוד להלכה הפסוקה".

לעניות דעתי, ההנהלות של הרשות אינה הגיונית.החוק אמור לשקף התנהלות הגיונית ופתרון מטבי לסוגייה.

החוק כלשונו קובע שבמקום שקיימת תלות במקור ההכנסה המשכורות של שני בני הזוג יאוחדו. אולם, בשורה ארוכה של פסקי דין בעליון, כאשר הוא סבר העליון שהחוק אינו הגיוני ויוצר עיוות ותשלום מס עודף ובלתי הגיוני, הוא חתר למהות ולהגיון וסטייה מהוראות חוק דווקניות ומילוליות והפנה את הצדדים להגיון וקבע דרך שונה לחישוב המס.

 
זה קרה בפסקי הדין המפורסמים מ.ל. השקעות, איטרבילדינג, דבורה שכטר ועוד.

מה שקרה פה בהחלטת בגץ בעניין הזוגות הנשואים זו סטייה מהותית מהגיון ומתן כח לרשות המס, שתפקידה לגבות מסים כחוק, על פי נוהגים וחוקי יסוד, ושלילתם של אלה בגבוי בית המשפט העליון.

 
אני מזהה מגמה שאינה הולמת את ההגיון. העליון "נתפס" לניסוחים וקורא לתיקון החוק, בעניין מלכיאלי, וממש כאילו לא נאמר דבר, בהחלטה זו הוא מחזיר אותנו למילים, ניסוחים, וכן הלאה.
 
 
המצב הוא בלתי נסבל.

החקיקה בוא תבוא וישונה המצב.