1. ש’ היה חבר קיבוץ. לאחר שנפטר הותיר בעיזבונו את זכותו כחבר אגודה בקיבוץ, לרבות האפשרות שזכות זו תניב בעתיד זכות לנחלה, זכויות בהרחבה או זכויות ממימוש קרקע חקלאית.
2. ל-ש’ המנוח שלושה יורשים – א’, ב’ ו-ג’ והם יורשים את העיזבון בחלקים שווים לפי צו קיום צוואה.
3. נערך הסכם חלוקה בין היורשים, אשר קובע כדלקמן:
   א. בהתאם לדרישת הקיבוץ לרישום הזכויות על שם אחד היורשים בלבד, א’ ירשם כבעל הזכות בקיבוץ. זוהי זכות אישית ואינה ניתנת להעברה לצד שלישי כלשהו.ב. בכל מקרה של דיספוזיציה בזכויות  בקיבוץ, לרבות מכירה והורשה, יהיו זכאים ב’ ו-ג’ לחלקם  (שליש כל אחד).ג. יירשם משכון לטובתם של ב’ ו-ג’ להבטחת זכויותיהם במקרה של מימוש.

   ד. במשך כל תקופת המגורים של א’ בבית המגורים שבקיבוץ, ישלם א’ ל-ב’ ו-ג’ את חלקם בדמי השכירות (שני שלישים), לפי דמי שכירות המקובלים באזור.

   ה. זכויות עתידיות הנובעות מהחברות באגודה (כגון זכות לקבלת מגרש בהרחבה, זכויות לקבלת כספים ממימוש קרקע חקלאית או מפדיון זכויות האגודה) תהיינה שייכות לכל אחד מהיורשים בחלקים שווים.

   ו. במקרה של העברת הזכויות בקיבוץ על ידי א’, לרבות בדרך של מכירה ו/או הורשה, יהיו זכאים ב’ ו-ג’ לחלקם  (שליש כל אחד).

4. חלוקת העיזבון לפי הסכם החלוקה בין היורשים תהיה פטורה ממס שבח ומס רכישה.
5. יראו את העברת זכויותיהם של ב’ ו-ג’ לידי א’ כיצירת נאמנות שבה ב’ ו-ג’ הם הנהנים.
6. חלוקה בין היורשים של הכספים ממימוש עתידי של הזכות בקיבוץ, לא תיחשב כעסקה נוספת במקרקעין.

7. הסכם חלוקת העיזבון מהווה חלוקה ראשונה של נכסי העיזבון כמשמעותה בסעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין (2). חלוקה זו אינה מהווה עסקה במקרקעין, ולכן היא פטורה ממס שבח ומס רכישה. זאת בתנאי שירשם משכון או הערת אזהרה כמוסכם.
8. בהתאם לחוקי הקיבוץ, לא יכולים היורשים להיות בעלים במושע או לחלק בעין את הזכויות בקיבוץ, אך עובדה זו אינה פוגעת בזכותם הכלכלית של ב’ ו-ג’ בזכויות אלו.
9. שמירת זכויותיהם הכלכליות והמשפטיות של יתר היורשים תוכר כיצירת נאמנות, כך שהיורש א’ מחזיק בשני שליש מהזכויות בקיבוץ בנאמנות, עבור ב’ ו-ג’, ושליש עבור עצמו. יצירת הנאמנות תדווח למנהל, ותהא פטורה ממס שבח וממס רכישה.
10. במכירה עתידית של הזכויות בקיבוץ לצד שלישי יראו בכל היורשים כמוכרים.

1. החלטת מיסוי 4983/15.
2. סעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ”ג 1963.

#315