דורית גבאי רו״ח | מומחית במיסוי מקרקעין, מס שבח, מס רכישה והחזרי מס

“כל שומה עומדת בפני עצמה”

לא ניתן להגיש ערר משותף בנוגע לעסקאות שונות של נישומים שונים, גם אם העסקאות נוגעות לנכס אחד
מאת: דורית גבאי, רו”ח

מבוא

בית המשפט העליון, בפסק דין מגורי הים האדום בע”מ ואחרים נגד מנהל מיסוי מקרקעין באר שבע (1), דחה את בקשתם של מספר עוררים להגיש ערר משותף, לגבי עסקאות שונות שנערכו בנכס מקרקעין אחד, לצורך חיסכון בתשלום אגרת בית משפט. העוררים מתבקשים להגיש עררים נפרדים, ורק אז לבקש מבית המשפט לאחד את העררים העוסקים בשאלה משפטית דומה.

העובדות

  1. שמונה חברות ערכו עסקאות שונות ביחס לנכס מקרקעין אחד, באילת. 
  2. ביום 13.7.2017, הגישו שמונה החברות ערר משותף (2), בהליך אחד, על שומות נפרדות שהוציא להן מנהל מיסוי מקרקעין. ועדת הערר החליטה למחוק מהערר את מרבית העוררים, מלבד אחד, כך שהאחרים יגישו עררים נפרדים וישלמו אגרה בנפרד עבור כל אחד מהעררים. 
  3. עורך הדין של המבקשים הגיש בקשה דומה (3), שעסקה באיחוד ערעורים על שומות מס הכנסה. בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. גם בעניין זה הוגשה בקשת רשות ערעור לעליון – עניין אפרהימי (4) – ונדחתה על ידו.

 

גדר המחלוקת

  1. בית המשפט מתמקד בשאלה המשפטית: האם ניתן להגיש הליך ערעורי משותף ביחס לשומות מס שבח שונות?

 

המבקשים טוענים

  1. מדובר בסדרה אחת של עסקאות, ביחס לאותו הנכס, המעוררות שאלות משפטיות משותפות. לכן, בהתאם לתקנה 21 לתקנות סדר הדין האזרחי, ניתן להגיש ערר משותף, בהליך אחד, בדומה לאפשרות להגיש תביעה אחת, בצירוף מספר תובעים, המבוססת על שאלה משותפת. בדרך זו, ניתן להימנע מתשלום האגרה בגין כל הליך בנפרד. 
  2. אין להחיל את הקביעות בעניין אפרהימי על מקרה זה, הואיל וסדרי הדין שנקבעו בתקנות שבח מקרקעין, שונים מסדרי הדין שנקבעו בתקנות מס הכנסה. בין ההבדלים: סוג ההחלטה עליה ניתן לערור, רמת הפירוט והנימוק הנדרשים בערעור, תחולת תקנות סדר הדין האזרחי, תחולת החיסיון על הליך הערעור, זכות הערעור לבית המשפט העליון ועוד.

 

ההכרעה

  1. העליון דחה את הבקשה, מבלי להזדקק לתגובת מנהל מיסוי מקרקעין. 
  2. בעניין אפרהימי נאמר: “ערעור מס, כשמו, הוא ערעור על החלטה מינהלית. כל ערעור תוקף החלטה נפרדת של פקיד השומה. אין לראות בשומות השונות שהוצאו, אף אם הוצאו בגין תשתית עובדתית דומה, כ”סדרה אחת של מעשים”; כל שומה עומדת בפני עצמה. האופן שבו יש לבחון את סדרי הדין במצב כזה, הוא על סמך סדרי הדין הנוהגים בהגשת ערעור אזרחי”. דברים אלו נאמרו ביחס לערעור על שומת מס הכנסה, אך הם יפים גם ביחס לערר על שומת מס שבח מקרקעין. 
  3. ההבדלים בין סדרי הדין שנקבעו בתקנות שבח מקרקעין, לבין סדרי הדין שנקבעו בתקנות מס הכנסה, אינם מצדיקים החלה של תפיסה דיונית שונה באשר להגשת ערעור משותף ביחס לשומות נפרדות. תקנות שבח מקרקעין אינן תומכות בהגשת ערר משותף, על שומות מס שבח המתייחסות לעסקאות שונות שנערכו על ידי נישומים שונים. נוסף על כך, בתקנות שבח מקרקעין, אין תקנה המקבילה לתקנה 4(ג) לתקנות מס הכנסה, לפיה ניתן להגיש ערעור על יותר משומה אחת, כאשר מדובר באותו נישום. 
  4. הטענה כי תקנה 21 לתקנות סדר הדין האזרחי יוצרת בסיס נורמטיבי להגשת ערר מאוחד על מספר שומות מס שבח, שנדחתה בעניין אפרהימי, אינה משכנעת את השופטים גם במקרה זה. בתקנה 12 לתקנות שבח מקרקעין, המחילה על ערר מס שבח את תקנה 21 לתקנות סדר הדין האזרחי, לא נקבע הסייג של “בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות הפקודה ולתקנות אלה”, כפי שנקבע בתקנות מס הכנסה, אך השופטים אינם מייחסים להשמטה כל משמעות. מכל מקום, ההנמקה שניתנה בעניין אפרהימי, התבססה על התפיסה העקרונית, לפיה “כל שומה עומדת בפני עצמה”. 
  5. קיימים מצבים שבהם ניתן להגיש ערר מאוחד, גם בהקשר של מס שבח מקרקעין – כאשר מדובר בשומות שונות, שהוצאו בקשר לאותה עסקה, והן מעוררות שאלות משפטיות או עובדתיות דומות. מקרה כזה מקיים את התנאים שבתקנה 21 לתקנות סדר הדין האזרחי, והוא מקביל להגשת ערעור מאוחד על שומות מס הכנסה שהוצאו לאותו נישום בגין שנות מס שונות, שהרי בעוד ש’היחידה הגרעינית’ לעניין מס הכנסה היא הנישום, ‘היחידה הגרעינית’ לעניין מס שבח מקרקעין היא העסקה. בכל מקרה אחר, אם קיימת הצדקה לאחד את הדיון בעררים על שומות שונות, יש להגיש את העררים בנפרד ולפנות בבקשה לאיחוד הדיון בהם, לפי תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי. מסלול זה מותיר לבית המשפט את שיקול הדעת להכריע האם אכן יש תועלת באיחוד הדיון, ואין הוא כופה עליו דיון מאוחד במספר רב של עררים, רק כדי לחסוך בתשלום אגרה. 
  6. במקרה זה, השומות לגביהן הוגש הערר המאוחד, נוגעות לעסקאות שונות, וחל עליהן הכלל, לפיו ביחס לכל שומה יש להגיש ערר נפרד.

 

הבקשה נדחתה. ניתן ביום 25.4.2018.

מאחר שלא נתבקשה התייחסות המשיב, אין צו להוצאות.

דעת המחברת:
כדאי לדעת. זהו.

 

 

 

הערות שוליים:

  1. רע”א 2629/18 מגורי הים האדום בע”מ ואח’ נ’ מנהל מיסוי מקרקעין באר שבע
  2. ו”ע 33014-09-17 מגורי הים האדום בע”מ ואח’ נ’ מנהל מיסוי מקרקעין באר שבע
  3. ע”מ 22950-02-17 רות אפרהימי ואח’ נ’ פקיד שומה גוש דן ואח’
  4. רע”א 3154/17 רות אפרהימי ואח’ נ’ פקיד שומה גוש דן ואח’

 

ב.א.

Print Friendly, PDF & Email
דורית גבאי | רו"ח

דורית גבאי | רו"ח

יש לכם שאלה?

מלאו פרטים ונחזור אליכם