הארכת מועד להגשת ערר בעניין פטור ממס רכישה

מאת: דורית גבאי, רו"ח

מבוא

פסק דין בבית המשפט המחוזי בירושלים נאור ואח' נ' רשות המסים בישראל – אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין – ירושלים (1) קבע כי בהתאם להוראות החוק נדרש טעם מיוחד להארכת מועד או זמן שנקבע בחיקוק, וכי על המבקש הנטל להוכיח את קיומו.

ככלל, טעם מיוחד, המצדיק הארכת מועד, נעוץ בקיום נסיבות חיצוניות, שאינן בשליטת בעל הדין, ואילו כאשר טעמי האיחור נובעים מבעלי הדין עצמם או באי כוחם, אין צידוק להאריך את המועד שהוחמץ.

בענייננו, בהתחשב בתכלית החוק, המכוונת להקל עם מי שמבקש לרכוש דירה למגוריו שלו ושל בני משפחתו, בשונה ממי שמבקש לרכוש דירה להשקעה- נלקחה בחשבון העובדה, שנאור נקלעו לקושי במכירת הדירה שלא באשמתם, וכי סברו בתום לב, כי ניתן להגיש בקשה להאריך את המועד לקבלת הפטור בתוך תקופת הפטור.

בנסיבות המקרה, בניתוח הדין הכללי והתאמתו למטרות חוק מיסוי מקרקעין נקבע כי יש לאפשר הארכת המועד להגשת הערר.

עובדות

1. בפנינו בקשה להארכת מועד להגשת ערר לפי סעיף 88 לחוק מיסוי מקרקעין (2) (להלן: "החוק") על החלטת מנהל מיסוי מקרקעין (להלן: "המנהל").

גדר המחלוקת

1. האם יש לאפשר הארכת מועד הגשת ערר לבני הזוג נאור (להלן: "נאור")?

טענות נאור

1. כיוון שהם לא היו מיוצגים, סברו כי ביום קבלת ההחלטה, הדוחה את בקשתם בטענה כי זו הוגשה בחלוף המועדים הקבועים בחוק להגשת השגה, וכי לא ניתן להאריך את המועדים הקבועים בסעיף 9 לחוק – כי בכך נסתם הגולל, ולא ידעו כי ניתן להגיש ערר על החלטה זו לבית משפט, אשר מוסמך להאריך מועד הקבוע בחיקוק.
2. רק בסמוך למועד הגשת הבקשה קיבלו ייעוץ משפטי, לפיו ניתן להאריך את המועד הקבוע בחוק, ולפיכך הגישו ערר זה.
3. נפל פגם בהחלטת המנהל, שכן במועד הגשת הבקשה, ביום 15.7.2013, טרם הגיע מועד החיוב הקבוע בסעיף 9 לחוק, הקובע כי ניתן לקבל פטור תוך שנתיים מקניית הדירה, שכן הנכס נקנה ביום 15.8.2011.
4. כמו כן המנהל לא נתן לנאור  הזכות לטעון את טענותיהם בפניו.

טענות המנהל

1. אין הצדקה לקבלת פטור, שכן היה על נאור למכור את דירתם בחלוף שנתיים מיום רכישת הדירה, דהיינו מיום חתימת ההסכם בתאריך 16.8.2011, בעוד המשיבים מכרו את דירתם רק ביום 27.10.2013.
2. ההשגה, שהוגשה ביום 15.7.2013 על השומה, שהוצאה ביום 24.1.2012, אף היא הוגשה באיחור ניכר של כשנה וחצי, בעוד היה עליהם להגישה תוך 30 יום ממועד הוצאת השומה, ובשלב זה כבר לא ניתן להשיג על החלטות המנהל.
3. יום מסירת החזקה אינו המועד הרלוונטי, המשקף את יום הרכישה, שכן הסדר זה חל רק לגבי רוכשי דירות מקבלן.
4. אף הבקשה לבית המשפט הוגשה בחלוף ארבעה חודשים מיום מתן ההחלטה.

ההכרעה

1. סעיף 88 לחוק קובע כי המועד לערור על החלטת המנהל בדבר שומת מקרקעין בפני ועדת הערר הינו 30 יום. על פי תקנות מס שבח מקרקעין (3) יחולו על סדרי הדין בפני הוועדה תקנות סדר הדין האזרחי (4) – למעט רשימה סגורה. לפי סעיף 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, נדרש טעם מיוחד להארכת מועד או זמן שנקבע בחיקוק, וכי על המבקש הנטל להוכיח את קיומו.ככלל, טעם מיוחד, המצדיק הארכת מועד, נעוץ בקיום נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין, ואילו כאשר טעמי האיחור נובעים מבעלי הדין עצמם או באי כוחם, אין צידוק להאריך את המועד שהוחמץ.
2. הדרישה לטעם מיוחד נועדה לאזן כראוי בין האינטרסים של מבקש הארכה למיצוי זכותו להשיג על פסק דין שניתן בעניינו, וכן הרצון להימנע מתוצאה שרירותית ומנוקשות יתרה בהפעלתם של סדרי דין- לבין האינטרס של המנהל והציבור כולו, לסופיות ההליך, לקביעת גבול להתמשכות ההליכים ולחיזוק הוודאות והיציבות המשפטית.
3. בענייננו, בהתחשב בתכלית החוק, המכוונת להקל עם מי שמבקש לרכוש דירה למגוריו שלו ושל בני משפחתו, בשונה ממי שמבקש לרכוש דירה להשקעה, נלקחה בחשבון העובדה שנאור נקלעו לקושי במכירת הדירה שלא באשמתם, וכי סברו בתום לב כי ניתן להגיש בקשה להאריך את המועד לקבלת הפטור בתוך תקופת הפטור.
4. בהתאם לפסק דין בלום (5)  טעות או אי ידיעת הדין אין בהם כדי להוות כשלעצמן טעם מיוחד להארכת המועד. לפיכך טעות לעניין  הליכי תקיפה של החלטה שיפוטית איננה מהווה כשלעצמה טעם מיוחד להארכת מועד או הצדקה לאיחור בהגשת בקשת רשות ערעור.בפסק דין יהודית פרנקו סידי (6) נקבע כי "אין לשלול בכל מקרה בקשה למתן ארכה בשל טעות שבדין, וכי מקום שעוצמת הפגיעה בציפיות בעל הדין האחר היא פחותה, ניתן יהיה להכיר בטעות זו כטעם מיוחד להארכת המועד". במילים אחרות, יש לשקול את מידת ההסתמכות של הצד שכנגד על פסק הדין וכן את סיכוייו הלכאוריים של ההליך.
5. מאחר שאינטרס המנהל איננו נפגע באופן קשה, ולאור טענותיהם של נאור בדבר הפגמים שנפלו בהליך, נראה כי יש סיכוי להליך, ועל כן יש להיעתר לבקשה של נאור להאריך את מועד הגשת הערר.

דין הבקשה להארכת מועד להתקבל. 

פסק הדין ניתן ביום 26.3.2014.

הערות שוליים:

1. ו"ע 52962-01-14, נאור ואח' נ' רשות המסים בירשאל – אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין – ירושלים.
2. חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג – 1963.
3. תקנות מס שבח מקרקעין (סדרי דין בועדות ערר), התשכ"ה 1965.
4. תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.
5. בש"א 8794/09, בלום נ' אפץ (באר שבע)- סחר תעשייה ושיווק בע"מ.
6. רע"א 9073/01, יהודית פרנקו סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.

נכתב בתאריך 20.7.2014.