מאת: דורית גבאי, רו”ח

במקרה הנדון, עו”ד גדעון פרום נ’ מנהל מיסוי מקרקעין באר שבע(1), מדובר בעסקה המבוצעת על ידי כונס נכסי חברה שבפירוק. לטענת רשות המס, ההצהרה על העסקה באיחור. מנגד טען הכונס כי לאור העובדה שרשות המס לא הגיבה להשגתו במועד הנדרש יש לקבל את השומה שהגיש כמוצהר.

המקרה עוסק בדין הפרוצדוראלי של המועד, החשוב ביותר, למתן תגובה מצד הרשות להשגה של נישום על שומת הרשות.

1. ביום 25.6.2008 ניתן בהוצאה לפועל ירושלים צו למינוי עו”ד גדעון פורום “העורר”, ככונס נכסי חברת לב קנדה אילת בע”מ, לשם מכירת זכויות באילת לאור הפיכת החברה לחדלת פירעון.
2. ביום 15.3.2009 נחתם הסכם מכר בין העורר והקונה, הסכם מכר שאושר על ידי יושב ראש ההוצאה לפועל ביום 8.6.2009.
3. ביום 24.6.2009 נתן בית משפט השלום החלטה לעכב את הליכי המכר לתקופה של 20 יום.
4. ביום 4.8.2009 דיווח העורר למנהל מיסוי מקרקעין באר שבע “המשיבה”, על החכירה ועל צו העיכוב, כאשר המשיבה הוציאה שומות, וחייב את הצדדים בקנס פיגור בהגשה.
5. העורר פנה למשיבה וביקש לבטל את הקנסות שהוטלו על שני הצדדים, מכיוון שהאיחור נבע מעיכוב הליכי המכר כמצוין בסעיף 3, דבר שצוין בהשגת העורר שהוגשה ביום 22.3.2010.
6. השגה שנדחתה על ידי המשיב.
7. בישיבת קדם לערעור שהתקיימה ביום 11.10.2011, טען העורר כי לא קיבל כל תשובה על השגתו כאשר מן מועד שהוגשה עברה למעלה משנה וחצי.

1. הסוגיה הראשונה עוסקת בהשלכות למועד מתן תגובה ולזהות הצד לו נמסרת התגובה להשגה מצד רשות המיסים על בסיס סעיף 87 לחוק מיסוי מקרקעין ?
2. הסוגיה השנייה עוסקת בשאלה האם המצאת ייפוי כוח בכתב מהווה תנאי להכרה בעורך דין פלוני כמייצג ?

8. לעניין הסוגיה הראשונה, המהווה את לב הרציונל המשפטי, טען כי אין להטיל קנסות על המוכר והקונה שכן מועד אישור העסקה על ידי בית המשפט הינו מועד המכירה וציין כי מנהלת מיסוי מקרקעין באר שבע הודתה כי היה עליה החובה לתקן את יום המכירה, כמצוין בהסכם הפשרה, אך היא השיבה, הן לגבי ההשגה והן לגבי חובתה לפי סעיף 4 להסכם הפשרה, כי ההחלטה בהם ניתנה במכתב שנשלח לעו”ד יעקב אריק שבזמנו לא ייצג כלל את המוכר- המשיג אלא את הקונה.עוד ציין העורר במועדים אלו בפני נציגות המשיבה שהוא המייצג של הקונה והמוכר בעסקה ועל כן היה על המשיבה למסור תגובתה על ההשגה אל משרדו ולא אל עו”ד אריק.

9. לעניין הסוגיה הראשונה וכתגובה לטענת העורר, שלא קיבל החלטה בהשגה, ולפי סעיף 87א יש לראות את ההשגה כאילו התקבלה, הרי טענתו אינה מוצדקת, ויש לדחותה מפני הליך שנערך עמו הסכם וההסכם מחליף את ההחלטה בהשגה בהתאם לסעיף 87(ג) לחוק מיסוי מקרקעין. באשר להשגת הקונה, הרי ניתנה בה החלטה כאמור לעיל, וההחלטה הומצאה לעוה”ד של הקונה, עו”ד אריק יעקב.
10. לעניין הסוגיה השנייה טען ב”כ המשיבה כי היה על העורר להציג ייפוי כוח בכתב המעיד על ייצוגו את שני הצדדים לעסקה וכי כל עוד לא הציג את ייפוי כוח בכתב המייצג של הקונה נותר עו”ד אריק. על כן אף שההחלטה בהשגה נמסרה רק לקונה היא אכן נמסרה ואין לקבל את טענתו המקדמית של העורר.

11. בסוגיה הראשונה, לעניין מועד מתן תגובה לא קיימת מחלוקת כי איחור וחריגה במועד מתן ההחלטה בהשגה על ידי רשות המיסים, כפי שמצוין בסעיף 87(ד), מעבר לשנה, מקנה החוק את קבלת בקשת המשיג וזו אף אם טענותיו בהשגה אינן נכונות, ובנוסף מסירת ההחלטה מתחייבת להיות לעורך הדין המייצג.
12. בסוגיה השנייה, ציין בית המשפט כי בהחלטתו כי טענת המשיבה למסירת החלטה בהשגה, שנמסרה לעורך הדין אריק, נשלחה ביום 15.3.2010 בעוד שההשגה שהוגשה על ידי העורר הוגשה כשבוע לאחר מכן ביום 22.3.2010. בהתייחס לטענת המשיבה כי אין העורר מהווה בא כוחו של הקונה מכיוון שלא המציא בכתב ייפוי כוח המעיד על כך, השיב בית המשפט התייחס להלכת סוזן יוחימק נ’ תרז העובדה (2) , בה צוין כי העובדה שלא הוגש לבית המשפט ייפוי‑כוח בכתב  מאת המערערת וככל הנראה לא היה אז בידי עורכי הדין ייפוי כוח בכתב, אינה גורעת מסמכותם כמייצגים.
13. לסיכום קבע בית המשפט כי טענת העורר מתקבלת וכי אף על פי שהמשיבה ביצעה התכתבויות רבות עם העורר, לא נתנה התייחסותה  להשגה אותה הגיש העורר ועל כן יש לקבל את טענות העורר בהשגה במלואן.

1.  ו”ע 42217-06-11 עו”ד גדעון פרום נ’ מנהל מיסוי מקרקעין באר שבע
2. ע”א 23/83 סוזן יוחימק נ’ תרז

המאמר נכתב ביום 4.2.2015

#105