מאת: דורית גבאי, רו”ח

1. בפסק דין של בית המשפט המחוזי בנצרת, ברגר נ’ מנהל מס שבח נצרת, נקבע כי העברת מקרקעין ברכוש משותף בין בני זוג, הנשואים כדת משה וישראל אינה בגדר העברה המחייבת מס, זאת בהסתמך על הלכת שיתוף בין בני זוג, שכל רכוש שהגיע לבני הזוג בהיותם נשואים יהיה שייך לשני בני הזוג, גם אם הוא נרשם על שם אחד מהם, היות וקיימת הנחה שרכישת מקרקעין נעשתה מקופתם המשותפת של בני הזוג.

2. בין השנים 1994-2009 העבירו העוררים, מרדכי אליהו ולאה הלנה ברגר, לילדיהם את מלוא זכויותיהם במקרקעין נושא הדיון בלא תמורה.
3. בעקבות הדיווחים הללו מההורים לילדיהם, הוציא המנהל דרישה להצהיר על ההעברה בין הבעל לאישה לגבי מחצית הזכויות, כך שהיא תוכל להעביר לילדיהם את חלקה בנכס. אירוע זה היה יוצר חבות במס רכישה.
   טענת בני הזוג לנאמנות הבעל כלפי אשתו כבני זוג ולהלכת השיתוף שחלה, לא התקבלה.

4. אופן הרכישה של המקרקעין על פי סקירת בית המשפט:
   (12/24) – 1/2 מהנכס ניתן במתנה מהסבא לבעל.
   (12/24) – 1/2 מהנכס נרכשו על ידי הבעל (עבורו ועבור רעייתו בחלקים שווים).
   כאשר נפטר הסבא החלקים שלו הועברו בירושה, על פי דין, לשני בניו, אליעזר 6/12 ולבעל 6/12. האישה אינה יורשת.
   במצב זה האישה הנה בעלת 6/24 מהנכס בלבד.
   בהמשך, העביר אליעזר את חלקו (6/12) במתנה 1/2 לאחיו ו- 1/2 לאשת אחיו.
   בסופו של דבר לאישה יש 6/12+3/12 סה”כ – 9/12.

5. בית המשפט מתמקד בשתי שאלות משפטיות:
   1. האם יש לראות בפניית המשיב כבקשה לתיקון שומה או השגה? והאם חובת המשיב לזמן את העוררים לדיון ולשמוע טענותיהם?
   2. האם דרישת ההצהרה והחוב במס רכישה בהעברה מבעל לאישה (12/24) מוצדקת?

6. לא הייתה כל עסקת העברת מקרקעין בין בני זוג וכי הרעיה בעלת זכויות במקרקעין מכוח שיתוף בין בני זוג. הטלת מסים על מתן ביטוי לזכות הרעיה כשותפה וכבעלת זכות על פי הלכת שיתוף, מהווה החלטה מוטעית של המשיב ולכן הגישו השגתם.  המשיב לא זימנם לדיון ולא נימק החלטותיו.
7. זכויות הרעיה במחצית המקרקעין קבועים על פי הלכת השיתוף בין בני זוג.
   הבעל הנו כ”נאמן” לרעייתו בהחזיקו ברישום על שמו את מחצית זכויותיה.
   יש להחיל את סעיף 69 לחוק ולפטור את העוררים מתשלום מס.

8. נקבעה שומה אשר עבר עליה פרק זמן שהופך אותה לשומה סופית והפנייה למרות שנשאה כותרת “השגה” אינה אלא בקשה לתיקון שומה, לכן לא חלה חובה על המנהל לנמק החלטותיו ו/או לזמן העוררים לדיון.
9. יש לחייב את העוררים במס בגין העברת המקרקעין, אותו חלק שהאישה הודיעה שהיא מעבירה לילדים כאשר היא איננה בעלת הנכס.

10. בהקשר של השאלה הראשונה הפנייה הנה בגדר השגה והיה על המשיב לנמק החלטתו ולהיענות לבקשת העוררים לזמנם לשמוע טענותיהם בעלפה ויתכן כי היו יכולים להמציא מסמכים שיסייעו בהחלטת המשיב.
    בית המשפט ניסה להבין, בהיעדר סיכומי המשיב מדוע השגות שמוגשות מתקבלות אצל המשיב כתיקון שומה.
    בית המשפט בירר את התנאים לתיקון שומה והגיע למסקנה כי לא בתיקון שומה עסקינן, כי אם בהשגה אשר במהותה דורשת דיון מקדים בטרם תצא החלטה.

11. בהקשר של השאלה השנייה יש לבחון את זכויות הבעל אשר בחלקם הגיעו לו מקרוביו ואין בחלק זה זכות לאישה ולא תחול עליה הלכת השותפות למרות היותם נשואים כדת משה וישראל.
12. על החלקים של 9/24 מהמקרקעין יינתן פטור מלא ממס ואילו 3/24 חלקים שנתקבלו אצל האישה מאת הדוד אליעזר יחויבו במס רכישה על העברה בלא תמורה לקרוב על פי חוק.