מאת: דורית גבאי, רו”ח
מבוא
בקשה לתיקון שומה נדונה לא פעם בפסיקה. בפסק הדין חברת ונטורה אלי ובניו עולה השאלה – האם זכאי נישום להגיש דו”ח מתקן במהלך שלב ההשגה על השומה שהוצאה לו?
העובדות
בפסק הדין חברת ונטורה אלי ובניו בע”מ המערערת הינה חברה פרטית. ערעור המערערת הינו על שומת מס הכנסה שהוצאו לה לשנים 2002-2001, הדיון בשני הערעורים אוחד. ביום ה-27.3.2006 הגישה המערערת דו”ח מתקן ובו דרשה ניכוי שני סכומי הוצאות שלא נכללו על ידה בדו”ח המקורי.
הראשון, הוצאה בגין הפרשה לחוב תלוי בסך 3,249,242 ₪ והשני, הוצאה נטענת בסכום של 1,200,000 ₪ ששילמה לטענתה כ”דמי ניהול” לחברת ח.מ.ת בע”מ.
הדו”ח המתקן ל-2002 הוגש על ידי המערערת חמישה חודשים לאחר שהוצאה לה השומה לפי מיטב השפיטה, המערערת טוענת כי זכאית היא להגיש בכל שלב “דוח מתקן” וכי זכאית היא לניכוי שני סכומי ההוצאות מהכנסותיה לשנת 2002.
גדר המחלוקת
האם זכאי נישום להגיש דו”ח מתקן במהלך שלב ההשגה על השומה שהוצאה לו בעקבות הדו”ח המקורי?
פסק הדין
לגבי הוצאות דמי הניהול – החברה החליטה להצהיר כי קיימות הוצאות דמי ניהול ששולמו לחברה אחרת ולא נכללו בדוח המקורי. בית המשפט ניסה לבדוק מדוע שולמו דמי הניהול ובסופו של דבר מצדיק את פקיד השומה שלא התיר את ההוצאה.
לגבי הוצאה בגין הפרשה להוצאות משפטיות, בגין תביעה שכביכול יכולה לגרום לחברה הוצאה עתיד – החברה לא נרשמה כצד לתביעה ובכל זאת משוכנעת שיהיה עליה לשלם 3.2 מליון ₪ מתוך התביעה הזו בעתיד, לחיזוק טענתה היא מציגה חוות דעת של עורך דין, לפיה יש סיכוי ממשי שהחברה תשלם 6 מיליון ₪ מהסכום שיפסק בתביעה. בית המשפט טען לחוסר רצינות שעולה מחוות הדעת, ולא ברור הכיצד הגיעו לסכום של 6 מיליון ש”ח.
לגבי תיקון הדוחות – בית המשפט קובע כי משיכות כספים של בעל המניות יחשבו כמשיכת דיבידנד ולא כהלוואה. סוגיה זו נדונה לא פעם בפסיקה. בית המשפט בוחר לצטט מספר רב של פסקי דין. בפסק הדין טמפו תשלובת מפעלי ירוחם בע”מ הוכרה עקרונית דרך זו של הגשת דו”ח מתקן כדרך אפשרית במהלך בירור ההשגה, מאידך בפסק הדין אלוני סויגה ההכרה ל”מצבים מסוימים בדו”ח שכבר הוגש ובלבד שטרם הוצאה לו שומה”. בפסק הדין פועלי בנין בע”מ הדברים שנפסקו כי ניתן לתקן דוחות בגין טעויות סופר בתום לב ועובדות שנשתנו כתוצאה מאירועים קיצוניים.
אם נסכם, הגשת דו”ח מתקן – איננה נוהל המוכר על ידי הפקודה.
במקרים ראויים יש לאפשר זאת. ההכרעה תיפול מתוך איזון נכון, הדברים ייבחנו לגופם בכל מקרה ומקרה.
דעת המחברת
אציין כי סוגית הכרת דמי ניהול כהוצאה היא סוגיה ענפה ונדרשים להיערך מבעוד מועד כך שיהיו בידי המשלם והמקבל הסכמים מעודכנים. סבירות דמי הניהול, מועד התשלום הלכה ולמעשה ושינויים בהסכמים הללו הם ליבם של המחלוקות עם פקיד השומה.
נראה כי הדרישה של המערערים לא הייתה מבוססת וממש תמוהה ההתנהלות.
פסק הדין חשוב ליועצים ולבעלי החברות כאחד.
הערות שוליים:
(1) ע”מ 554/06 חברת ונטורה אלי נ’ פקיד שומה אשקלון
המאמר נכתב ביום: 12.5.2010
