סוגיית התרת דמי פינוי בהסתמך על סעיף 39 לחוק מיסוי המקרקעין
מאת: דורית גבאי, רו"ח
מבוא
הסוגיה אשר עלתה במקרה רוזנטל (1) הייתה סוגיית התרת דמי פינוי של דייר מוגן כהוצאה מן השבח לפי סעיף 39 לחוק מיסוי מקרקעין (2).
עובדות
ביום 16.6.1975 רכשו העוררים את זכות הדיירות המוגנת בנכס, אשר נוהל בו בית מרקחת. במסגרת הרכישה האמורה, נרכש בין היתר גם המוניטין של בית המרקחת. סכום התמורה הכוללת עמד על 160,000 לירות, והעוררים המשיכו להפעיל בעצמם את הנכס כבית מרקחת. ביום 6.4.1999 מכרו העוררים את זכותם בנכס.
גדר המחלוקת
בחישוב מס השבח, דרשו העוררים בניכוי את דמי הפינוי ששולמו לדייר המוגן. דרישתם זו נדחתה על ידי מנהל מס שבח, שטען כי ההוצאות הופחתו במס הכנסה מכל כללי מס הכנסה (ניכויים מסוימים לבעלי בתים מושכרים בשכירות מוגנת).
פסק הדין
בית המשפט החליט – אין עוררין כי כללי מס הכנסה הותקנו על ידי מחוקק המשנה רק בשנת 1977, אולם הוצאה זו הייתה מותרת בניכוי גם קודם לכן מכוח סעיף 17 לפקודת מס הכנסה (3) בידי מי שהנכס שימש אותו בייצור הכנסתו.
כללי מס הכנסה משנת 1977 באו רק כדי לקבוע את אופן הזיכוי או הניכוי בגין התשלום עבור רכישת דיירות מוגנת.
סעיף 39 לחוק מיסוי המקרקעין אינו מתיר בניכוי הוצאות, שנדרשו בפועל מכוח פקודת מס הכנסה, או שרק ניתן היה לנכותן, ולא נוכו בפועל.
חלק מהסכום ששולם שימש לרכישת מוניטין, ולכן סכום זה בוודאי שאינו מותר בניכוי.
הערר נדחה.
הערות שוליים:
(1) ו"ע 1029/00 רוזנטל נ' מנהל מס שבח באר שבע
(2) חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963
(3) פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א–1961
ב.א.
© כל הזכויות שמורות לדורית גבאי · המאמר המלא באתר: www.doritgabay.com/issue-of-permitting-evacuation-fee-based-on-section-39-the-land-taxation-law/
מומחית במיסוי מקרקעין. לשעבר סגנית מנהל מיסוי מקרקעין ברשות המסים. מלווה יחידים וחברות בתכנון מס, החזרי מס שבח ומחלוקות מול הרשות.
לתיאום פגישת ייעוץ