מאת: דורית גבאי, רו”ח

הסוגיה

בפסק דין אבנרי שגית (1) העברה ללא תמורה בין קרובים של זכות לקבל דירות במסגרת הסכם קומבינציה. האם הזכויות המועברות הן דירה או מקרקעין פנויים?

עובדות

ביום 29.12.1998 נחתם הסכם קומבינציה בין האם לחברה קבלנית ,במסגרתו הייתה האם עתידה לקבל כ -4 יחידות דיור.

ביום  30.04.2000 מכרה האם במכר ללא תמורה 25% מכלל זכויותיה במקרקעין לבתה העוררת, גב’ אבנרי שגית.

העוררת דיווחה כי רכשה מקרקעין פנויים, ולא דירת מגורים אחת, מן הטעם שבעת הרכישה לא היו הדירות בנויות אלא רק בבחינת “דירות על הנייר“.

מנהל מס שבח חייב את העוררת בשווי רכישה של דירת מגורים (25% מ-4 דירות התמורה של האם).

פסק הדין – ועדת ערר

מיסוי עסקה ייעשה בהתאם לזכויות הנמכרות או לזכויות, שאותן מתכוונים למכור בעת כריתת החוזה.

כך, מכר ללא תמורה של חלק במקרקעין, המשקף זכות לקבלת יחידת דיור אחת במסגרת קומבינציה  – כמוהו כמכר ללא תמורה של יחידת דיור, ולא של מקרקעין פנויים.

סעיף 84 לחוק מיסוי מקרקעין מאפשר למנהל מס שבח שיקול דעת לבחון את מכלול העסקה מבחינה כלכלית במסגרת המסמכים המונחים בפניו, ולאו דווקא לפי הדרך שבה בחרו הצדדים להציג את העסקה.

הערר נדחה ביום 02.11.03

חשוב

ועדת הערר הכריעה הלכה למעשה בהתאם לפסיקתו המחייבת של בית המשפט העליון במקרה מלמוד (2).

הערות שוליים:

(1) ו”ע 1107/01 אבנרי שגית נ’ מנהל מס שבח ת”א

(2) ע”א 610/78 מנהל מס שבח נ’ מלמוד

המאמר נכתב בשנת: 2008

#637