מאת: דורית גבאי, רו”ח

מבוא

בעניין בלסייז השקעות בעמ נ’ מנהל מיסוי מקרקעין (1), קיבל בית המשפט את הערר באופן שבו השומה נשוא הערר תתבטל, וזאת לאחר שהמנהל חזר בו ממנה מיוזמתו. יחד עם זאת, קבע בית המשפט, כי לא ניתן לקבל את בקשת החברה לקבוע כי היא אינה חייבת במס כלשהו על פי החוק, שכן גם אם היה מתקיים הדיון בערר, היה נקבע שהשומה אינה קבילה, אך לא יכולה להתקבל החלטה הקובעת באופן גורף שהחברה אינה חייבת בכל מס שהוא.  

עובדות

1. המנהל דחה השגה של החברה על שומתו, שבה נקבע כי היא רכשה זכויות במקרקעין החייבות במס רכישה.
2. תוך כדי ההליך, תיקן המנהל את שומתו, בנימוק שהוברר לו שאין היטל השבחה על הקרקע הנדונה, באשר היא נכללת במסגרת שיקום שכונות, והוציא לחברה שומה חדשה לפי סעיף 85.
3. העורר ביקש לקבל את הערר, אך המנהל טען שהשומה נשוא הערר תוקנה, ולכן יש למחוק את הערר.
4. החברה הגישה ערר על החלטת המנהל מיום 6.7.2006, לפיה נדחתה השגת החברה על השומות שהוציא המנהל, שבהן קבע כי החברה רכשה זכויות במקרקעין החייבות, לדעתו, במס רכישה. המנהל גם דחה השגה על שומה חלופית, שלפיה, לחלופין, מכרה החברה זכות במקרקעין, שבגינה היא חייבת במס שבח מקרקעין.
5. ביום 13.6.2007, בהליך המקדמי של הדיון בערר, המנהל אף הבהיר לוועדה, כי יודיע האם בכוונתו לפעול לתיקון שומה.
6. בדיון שהתקיים ביום 5.9.2007, הודיע בא כוח המנהל, כי המנהל ימצה את ההליך של תיקון השומה. הוועדה הורתה על הגשת תצהירים, ונקבע עוד מועד לקדם משפט מסכם בערר.
7. ביום 7.10.20077, מסרה החברה הודעה לוועדה, לפיה עמדת החברה היא שאין קיימת בהליך זה מחלוקת עובדתית, כי אם מחלוקת משפטית גרידא. בהודעה ניתן פירוט של העובדות שאין עליהן מחלוקת.
8. המנהל התנגד בתגובתו להודעת החברה, למתווה שהתוותה החברה בהודעתה, ואף ביקש להשית הוצאות על החברה, בשל הימנעותה מפירוט עובדתי, בתצהיר מטעמה, כפי שהורתה הוועדה לצדדים, בעניין הגשת תצהירים. לפיכך, שבה הוועדה בהחלטתה מיום 2.1.2008, וחייבה את הצדדים להגיש תצהירים, ונקבע דיון מסכם בפני הוועדה ליום 30.4.2008.
9. החברה הגישה ביום 12.2.2008 תצהיר מטעמה.
10. ביום 14.4.2008, הוציא המנהל החלטה אחרת, וכך נאמר בפתח ההחלטה החדשה: “לאחר הגשת הערר התברר, כי המידע, שעליו התבססה ההחלטה בהשגה בנושא החבות בהיטל השבחה, אינו נכון וכי המקרקעין נשוא הממכר פטורים מהיטל השבחה, מאחר (ו)הם נכללים בשטח המוגדר כשיקום שכונות… נתון זה נמצא בסתירה למצב העובדתי שהוצג למנהל, כפי שנלמד מנוסח ההסכמים מיום 2.3.05 ומדו”ח שמאי המקרקעין…”
11. השומה תוקנה, איפוא, על ידי המנהל, לפי סעיף 85 לחוק.
12. על בסיס ההחלטה האמורה, שתוצאתה היא ביטול השומות הקודמות, ביקשה החברה לקבל את הערר ולחייב את המנהל בהוצאות משפט

גדר המחלוקת העיקרי

1. האם על בסיס ההחלטה של המנהל, שמשמעותה היא ביטול השומות הקודמות, יש לקבל את הערר כטענת החברה, או למחוק אותו?
2. המנהל סבור שיש למחוק את הערר, שכן החברה נמנעה מלספק פרטים למנהל, ואף מסרה מידע שעמד בסתירה למידע שעלה מהבירור שקיים המנהל. על הכוונה לתקן את השומה הודיע המנהל כבר בדיון המקדמי, שהתקיים בפני הוועדה ביום 13.6.2007.
   המנהל פנה לחברה, וביקש לקבל ממנה פרטים נוספים, אך החברה לא סיפקה פרטים אלה, כאמור, ועמדה על ניהול ההליך. העיכוב בהוצאת השומה המתוקנת לא היה תוצאה של מחדל המנהל, אלא נבע מאי שיתוף פעולה מצידה של החברה עם המנהל וממידע שגוי שנמסר לו. החברה מצידה טוענת כי בקשה למחיקת הליך היא בידי מי שפתח בהליך, ואין המנהל יכול לדרוש זאת. מכל מקום, בנסיבות העניין, יש מקום לקבל את הערר ולהטיל הוצאות על המנהל.

פסק הדין

1. בפסק הדין שניתן בעניין חיים זקן בניין והשקעות בע”מ (2), קבעה ועדת הערר, בעקבות פסק הדין של בית המשפט העליון (3), כי מחיקת ערר יכול לבקש רק מי שהגישו.
2. אכן, הכלל בסדרי הדין הכלליים הוא, כי מבקש ההליך יכול לבקש את מחיקתו. אולם, היוזמה לסילוק הליך, אם בדרך של מחיקה או דחייה, יכולה, לפי תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, לבוא ביוזמת בעלי הדין או ביוזמת בית המשפט. לעניין מחיקת הליך לפי בקשתו של יוזמו, הרי שאין צריך לומר, כי הרשות נתונה בידי תובע או יוזם ההליך, לבקש את המחיקה ולהסתכן בחיובו בהוצאות.
3. בענייננו, המנהל הוא שמבקש את המחיקה, בעוד שהחברה מבקשת לקבל את הערר, אף בלא שיינתנו פירוט ונימוקים. אילו בית המשפט היה מקיים דיון בערר ומקבל אותו, לא היה קובע יותר מכך שהחלטת המנהל בעניין השומה, נשוא הערר, נדחית או שהשומה אינה קבילה, כולה או חלקה. אולם, לא היה קובע בצורה גורפת, כמבוקש בערר, כי החברה אינה חייבת בכל מס שהוא. בית המשפט הגיע למסקנה כי השומה, נשוא הערר, אינה קיימת עוד, והמנהל חזר בו ממנה, מסיבות שונות, ובין היתר משום שנעשו בירורים נוספים, ולאו דווקא משום שיתוף פעולה של החברה, והמנהל הגיע למסקנה שונה. ההחלטה החדשה תומכת, הלכה למעשה, בעמדת החברה.

ניתן ביום 3.9.2008.

הערות שוליים:

1. ו”ע 1043/06 בלסייז השקעות בעמ נ’ מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים מיסים כב 6 דצמבר 2008 ה 44
2. עמ”ש 209/95 חיים זקן בניין והשקעות בעמ נ’ מנהל מס שבח מקרקעין, לא פורסם
3. ע”א 73/62 פקיד שומה תל אביב נ’ סב גל בעמ פד טז, עמ 2512

נכתב ביום 31.12.2019

© כל הזכויות שמורות לדורית גבאי

#1253