הקנס יבוטל רק אם יוכיח הנישום כי נפלו פגמים בשיקול הדעת

מאת: דורית גבאי, רו”ח

מבוא

בוועדת הערר, דוד חשן ואחרים נגד מנהל מיסוי מקרקעין חדרה (1), נדונה בקשתם של מוכרי זכויות במקרקעין, שאיחרו בהגשת הצהרותיהם ובתשלום המס החל עליהם, להפחית את הקנסות שהושתו עליהם בגין האיחור. אולם, ללא ראיות לכך שהופלו לרעה ביחס לבעלי הזכויות האחרים במקרקעין, נמנעה הוועדה מלהתערב בשיקול דעתו של מנהל מיסוי מקרקעין.

העובדות

1. העוררים, דוד חשן, יוסף חשן וויויאן פורד, היו שלושה מבין בעלי זכויות במקרקעין. בשל מחלוקת בין בעלי הזכויות, הוגשה תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין, ובעקבותיה חולק הנכס בין השותפים ושולמו תשלומי איזון על ידי חלק מהשותפים לאחרים.
2. לצורך פירוק השיתוף, מונה בשנת 2013 כונס נכסים, שפעל על פי הוראות בית המשפט, השלים את רישום הזכויות על שם השותפים, וכן פנה למנהל מיסוי מקרקעין, הגיש הצהרות על חלוקת המקרקעין ודן עמו בעניין שיעורי המס והקנסות שהוטלו בשל האיחור בדיווח.
3. בשנת 2014, דוד חשן וויויאן פורד מכרו את זכויותיהם במקרקעין לאחרים.
4. מנהל מיסוי מקרקעין הוציא לעוררים שומות מס שבח בגין חלוקת המקרקעין וכן שומות מס שבח בגין עסקאות המכירה. על שומות אלו הגישו העוררים השגות, ומשלא קיבלו תשובות שהניחו את דעתם, הוגש ערר זה. במהלך הליכי הערר, הבהירו העוררים את טיעוניהם, והמנהל נאות לקבל חלק ניכר מהטענות, אישר ניכוי הוצאות השבחה ותיקן את השומות בהתאם. המחלוקת היחידה שנותרה, עוסקת בקנסות בגין האיחורים בהגשת ההצהרות ובגין איחור בתשלום המס.

גדר המחלוקת

בית המשפט מתמקד בשאלה המשפטית: מתי יפעיל מנהל מיסוי מקרקעין את סמכותו להפחית קנסות בשל הגשת הצהרות ותשלום מס באיחור?

העוררים טוענים

השותפים האחרים בחלקה לא חויבו בקנסות בגין הגשת ההצהרות באיחור. לפיכך יש לבטל או להפחית את הקנסות כדי למנוע אפליה. לטענות אלו לא הוצגו ראיות, והמנהל סירב לאפשר לעוררים לעיין במסמכי השומה של שאר בעלי החלקה.

מנגד, טענות המשיב

1. כונס הנכסים הגיש בקשות לביטול הקנסות בכל העסקאות, בקשות הנובעות מחלוקת המקרקעין בין השותפים. בקשות הכונס נענו באופן חלקי, והקנסות שהושתו בגין שומות אלו, הופחתו. מאחר שהוגשו בקשות שהתקבלו, הרי שאין מקום לדון בבקשות נוספות.
2. לגבי עסקאות המכר, בגין עסקת מכירת זכויותיה של ויויאן פורד, לא הוטל כל קנס, ואילו בגין האיחור בתשלום המס בעסקת המכר של דוד חשן, הוטל קנס בסך של 769 ₪ בלבד. קנס זה שולם במלואו, ומעולם לא הוגשה בקשה לביטולו.

ההכרעה

1. הוועדה קבעה כי הואיל ובמסגרת הליכי פירוק השיתוף, שולמו תשלומי איזון, הרי שהעברת החלקים בחלקה בתמורה לתשלומי האיזון מהווה מכירה החייבת במס.
2. אין חולק כי ההצהרות שהגיש כונס הנכסים בעקבות מכירת המקרקעין הוגשו באיחור, ועל כך חויבו העוררים בקנס. סעיף 94א(ב) לחוק מיסוי מקרקעין מקנה למנהל שיקול דעת לפטור את המאחר בהגשת ההצהרה מהקנס או להפחיתו, אם הוכח שהאיחור נובע מ”סיבות מוצדקות”. “הקנס אינו עונש אלא סנקציה מנהלית שנועדה לסייע בהרתעה ולאפשר אכיפה יעילה של חובת תשלום המס. על כן, כאשר נקבע בדין שיעור קנס שעל הנישום לשלם בשל מחדלו, יש להותיר את הקנס בשיעור הקבוע”. בית המשפט יימנע מלהתערב בשיקול דעת המנהל, אלא אם כן נפלו בו פגמים, כמו חריגה מסמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי או חוסר סבירות קיצונית.
3. המנהל הפעיל שיקול דעת, הפחית את הקנסות, ואף ביטל כליל את הקנס על אחת השומות בגין פירוק השיתוף. באחת השומות בגין מכירת הזכויות, לא הוטל כל קנס, ובשומה השנייה הוטל קנס נמוך, ששולם ושלא הועלתה לגביו כל טענה.
4. טענת האפליה, לפיה לא הוטלו קנסות על בעלי זכויות אחרים בחלקה, לא הוכחה, ואין שמץ ראיה מתי שותפים אלו הגישו את ההצהרות, האם שולם על ידם קנס וכמה. טענת האפליה נטענה בעלמא, ועל כן אינה יכולה לשמש עילה להתערבות הוועדה בקנסות שהוטלו.

הערר נדחה. ניתן ביום 28.3.2017.

הואיל וחלק מטענות העוררים התקבלו בהסכמה, לא בוצע חיוב בהוצאות.