מתנה שהיא לא מתנה

עסקה מלאכותית בזיקה – תכלית החוק – ניתוח פסק הדין בעניין שמרת

מאת: דורית גבאי, רו"ח

מבוא

1. פסק הדין רחל פרנקל ואח' נ' מנהל מס שבח מקרקעין (1) עוסק בשאלה טכנית-דיונית, אך בעלת השלכות מעשיות: האם ניתן לצרף בערעור מסמכים שלא הוגשו ולא התקבלו כראיה בערכאה הדיונית, כאשר לא הוגשה בקשה להוספת ראיות חדשות? נקבע כי לא ניתן. ההליך האזרחי אינו מאפשר עקיפה של סדרי הדין, גם כאשר מדובר במסמכים שנכללו פיזית בתיק הערר אך לא התקבלו כראיה.
   
   

העובדות

1. המערערים הגישו ערעור לבית המשפט העליון על החלטת ועדת ערר מס שבח מקרקעין, שדחתה את בקשתם להארכת מועד להגשת ערר מהותי, ומכאן גם מחקה את הערר.
2. במסגרת הערעור, הגישו המערערים סיכומים שכללו התייחסות למספר מוצגים שצורפו לתיק מוצגי הערעור. מנהל מס שבח ביקש להוציא את אותם מוצגים מן התיק, וכתוצאה מכך למחוק גם את הטענות העובדתיות שבסיכומי המערערים המתבססות עליהם.

גדר המחלוקת

1. האם מסמכים שצורפו לערעור, ושלטענת המערערים "היו בתיק הערר", ניתנים להצגה במסגרת הערעור, גם אם לא התקבלו פורמלית כראיה, ומבלי שהוגשה בקשה לצירופם לפי תקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי (3).
   
   

טענות המנהל

1. המנהל טען כי המסמכים לא הוצגו בפועל בדיון בוועדת הערר, לא התקבלו כראיה, ולא ניתנה כל החלטה המתירה את צירופם בערעור. נטען כי חלק מהמסמכים משמשים להוכחת עניינים שבעובדה, ולכן אין לראותם כ"אסמכתאות משפטיות" בלבד.
2. עוד טען כי צירוף המסמכים הוא ניסיון לא תקין לעקוף את היעדרם של תצהירים בערכאה הדיונית, וכי מדובר בהפרה של כללי סדרי הדין.
   
   

טענות המערערים

1. המסמכים נשמרו בתיק הערר והיו בפני ועדת הערר, וממילא ניתן לצרפם לערעור. נטען כי המסמכים משמשים לצורך תיאור כללי של השתלשלות העניינים, ולא לשם הוכחת עובדות שנויות במחלוקת.
2. עוד טענו המערערים כי המוצגים הרלוונטיים נכללים במסגרת "אסמכתאות משפטיות", ולכן לא נדרש לגביהם היתר מיוחד.
3. בית המשפט העליון קיבל את הבקשה במלואה. נפסק כי: תקנה 437(א) לתקנות (3) מאפשרת לצרף לערעור רק מסמכים שהוצגו והתקבלו כראיה בערכאה הדיונית, או כאלה שניתן היתר מיוחד להגשתם כראיות נוספות.
4. הכלל הוא שמסמך המוגש להוכחת עניין שבעובדה, בין אם הוא שנוי במחלוקת ובין אם לא, חייב להתקבל כדין בערכאה הדיונית, ולא די בכך שהוא "היה בתיק".
5. גם אם המסמכים אינם שנויים במחלוקת, צירופם ללא היתר פוגע בכללי הסדר התקין של ההליך.
6. מדובר במסמכים מהותיים, ולא בתיאור נורמטיבי בלבד. לכן, משלא התקבלו ולא הוגשה בקשה רשמית לצירופם, אין לאפשר את הכללתם בתיק הערעור.
   
   

   הכרעת בית המשפט העליון ניתנה היום, א' בחשוון תשס"ט 30.10.2008

    

דעת המחברת

1. החלטה זו מדגישה את המשמעת הדיונית הנדרשת בניהול ערעור, גם כאשר מדובר בהליך מינהלי שמקורו בענייני מיסוי. כל מסמך המוגש בערעור כראיה, חייב להיות כזה שהתקבל כדין בערכאה הקודמת, או שניתן לגביו היתר מיוחד. אי עמידה בדרישות אלו תביא למחיקת המסמך ולמחיקת טענות המתבססות עלי

הערות שוליים:

1. ע"א 169607 רחל פרנקל ואח' נ' מנהל מס שבח מקרקעין
2. חוק מיסוי מקרקעין, (שבח ורכישה), התשכ"ג – 1963
3. תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984

    

נכתב ביום 15.07.2025 

#1201