ועדת הערר אינה המקום לעצור גבייה: ערר על הליכי גבייה נמחק על הסף
ו"ע 3183-03-26 גאולה במלואה בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב
מאת: דורית גבאי, רו"ח
מבוא
הסכם שומה עם מנהל מיסוי מקרקעין הוא פתרון נפוץ למחלוקת: במקום להמשיך בערר, הצדדים מגיעים להסכמה. אבל מה קורה כשההסכם כולל תנאי, התנאי לא מתקיים, והמנהל מתחיל לגבות? לאן פונים כדי לעצור את הגבייה?
בעניין גאולה במלואה (1) ביקשה חברה מוועדת הערר להקפיא את הליכי הגבייה. הוועדה מחקה את הערר על הסף: אין לה סמכות.
מושגים שכדאי להכיר
- הסכם שומה – הסכם בין הנישום למנהל שמסיים מחלוקת על שומה. מבחינה משפטית, זהו חוזה.
- פקודת המסים (גבייה) – החוק שמסדיר את גביית חובות המס: עיקולים, הוצאה לפועל מנהלית וכדומה. לפי סעיף 92(א) לחוק מיסוי מקרקעין (2), היא חלה על גביית המס.
- ועדת ערר – הגוף שדן בעררים על החלטות המנהל לפי חוק מיסוי מקרקעין: שומות, השגות והחלטות אחרות שבחוק.
עיקרי העובדות - החברה והמנהל חתמו, במסגרת ערר קודם, על "הסכם בעניין שומת מס רכישה". נקבע בו שהשומות יישארו על כנן, אלא אם הבניין ייהרס עד ליום 25.6.2024.
- הבניין לא נהרס במועד, והמנהל החל לגבות את המס.
- החברה ביקשה לתקן את ההסכם וניהלה משא ומתן עם המנהל. במקביל הגישה ערר, וביקשה להקפיא את הגבייה עד סיום המשא ומתן.
- לאחר הגשת הערר, דחה המנהל את הבקשה לתקן את ההסכם.
טענות החברה - סעיף 88 לחוק מאפשר ערר על כל החלטה של המנהל, ולא רק על החלטה בהשגה.
- ההחלטה שלא לעכב את הגבייה היא החלטה לפי סעיף 91א לחוק, ולכן ניתן לערור עליה.=
- הגבייה נעשית בניגוד להנחיית היועץ המשפטי לממשלה.
עמדת המנהל - אין ערר על הליכי גבייה של מס שאינו שנוי במחלוקת.
- ממילא, המשא ומתן הסתיים.
פסק הדין ונימוקיו
ועדת הערר, בראשות כבוד השופטת ירדנה סרוסי, ועמה רואי החשבון יהושע ביליצקי ומיכה לזר, מחקה את הערר על הסף: - החוב אינו שנוי במחלוקת. כל עוד ההסכם בתוקף, המס נקבע בו.
- גבייה – לפי פקודת המסים (גבייה). סעיף 92(א) לחוק מפנה את הגבייה לפקודה. גם ההנחיה שהחברה הסתמכה עליה היא הנחיה לפי הפקודה. הפקודה אינה קובעת הליך תקיפה מיוחד, אבל אין בכך כדי לפתוח פתח לערר בוועדה. ההליך המתאים, לכאורה, הוא עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, או תביעה בבית משפט אזרחי – והוועדה לא קבעה מסמרות בכך.
- סעיף 91א אינו מסייע. עיקרו של הסעיף הוא הריבית על דחיית מועד התשלום. אין בו כדי להפוך את הגבייה להחלטה של המנהל שניתן לערור עליה.
- הסכם הוא חוזה. גם טענות נגד החלטת המנהל שלא לפתוח את ההסכם אינן בסמכות הוועדה, ויש לבררן בהליך אזרחי.
- ממילא – הערר התייתר, משום שהמשא ומתן הסתיים.
הערר נמחק. "לפנים משורת הדין", משום שהמצב המשפטי אינו בהיר די צורכו, לא נפסקו הוצאות.
פסק הדין ניתן ביום 1.6.2026.
דעת המחברת
פסק דין קצר, לקח חשוב. החלטה פרוצדורלית כזו נראית שולית, אבל היא מלמדת שני דברים שכל מייצג צריך לזכור. - הסכם שומה הוא חוזה
מי שחותם על הסכם שומה עם תנאי מתלה – כאן, הריסת הבניין עד מועד מסוים – צריך להבין שאם התנאי לא יתקיים, השומה עומדת, והמנהל רשאי לגבות. אין "הזדמנות שנייה" בוועדת הערר. לכן, יש לנסח את ההסכם בזהירות: מה קורה אם התנאי מתעכב מסיבות שאינן בשליטת הנישום? האם יש מנגנון הארכה? האם יש זכות לפתוח את ההסכם? - לכל מחלוקת – הערכאה שלה
ועדת הערר דנה בשומות ובהחלטות לפי החוק. גבייה היא עניין אחר. מי שפונה לערכאה הלא נכונה מאבד זמן – וזמן, בהליכי גבייה, הוא כסף. - ובכל זאת – מקום לבהירות
הוועדה עצמה הודתה שהמצב המשפטי "אינו בהיר די צורכו", ולא קבעה מהו ההליך הנכון. ראוי שהמחוקק, או רשות המסים, יבהירו לנישומים לאן פונים כשיש מחלוקת על גבייה של מס מקרקעין. נישום אינו צריך לנחש את הערכאה.
מה אפשר ללמוד ממקרה זה?
- בהסכם שומה עם תנאי, כללו מנגנון ברור למצב שבו התנאי אינו מתקיים במועד.
- אם מתנהל משא ומתן לתיקון ההסכם – בקשו מהמנהל, בכתב ומראש, עיכוב גבייה עד לסיומו.
- מחלוקת על הליכי גבייה – אינה בוועדת הערר. היוועצו לגבי ההליך המתאים: עתירה מנהלית או תביעה אזרחית.
- לזכור שהריבית ממשיכה לרוץ. לפעמים עדיף לשלם, ולהמשיך את המחלוקת על החזר.
בשורה התחתונה: ועדת הערר דנה במס – לא בגבייה. והסכם עם המנהל – הוא חוזה לכל דבר.
הערות שוליים:
(1) ו"ע (מחוזי תל אביב-יפו) 3183-03-26 גאולה במלואה בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב (1.6.2026); כבוד השופטת ירדנה סרוסי, רואה החשבון יהושע ביליצקי ורואה החשבון מיכה לזר.
(2) חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, סעיפים 88, 91א ו-92(א).
נכתב ביום 08.10.2026