מתי דירה של קבלן הופכת מ"מלאי" ל"נכס קבוע"? לא ביום שבו החליטו – ביום שבו פעלו
מתי דירה של קבלן הופכת מ"מלאי" ל"נכס קבוע"? לא ביום שבו החליטו – ביום שבו פעלו
שינוי ייעוד של דירות שלא נמכרו, ומה קובע היום חוק מיסוי מקרקעין
מאת: דורית גבאי, רו"ח
מבוא
קבלן בונה דירות כדי למכור אותן. כל עוד הן בידיו, הן "מלאי עסקי", והרווח ממכירתן הוא הכנסה רגילה מעסק. אבל לפעמים הקבלן מחליט להשאיר חלק מהדירות אצלו ולהשכיר אותן. מאותו יום, הדירות הן "נכס קבוע": נכס שמניב הכנסה, ושהרווח ממכירתו העתידית הוא רווח הוני.
המעבר הזה אינו אירוע ניטרלי. החוק רואה בו, בתנאים מסוימים, כאילו הקבלן "מכר" את הדירות לעצמו, בשוויין באותו יום. ולכן השאלה מתי בדיוק קרה המעבר שווה כסף רב: ככל שמחירי הדירות עולים, כל יום של איחור מגדיל את הרווח העסקי שימוסה.
בעניין מבני ידידיה (1), בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מפי כבוד השופט א' הגין, הכריע בדיוק בשאלה הזו – בשנים של אינפלציה גבוהה, שבהן ההבדל בין שני התאריכים שהציעו הצדדים היה פי שלושה וחצי בשווי. התשובה שלו: לא התאריך שבו החליטה ההנהלה, ולא התאריך של המאזן, אלא התאריך שבו החברה עשתה צעד ראשון כלפי חוץ.
עיקרי העובדות
1. המערערת, חברה קבלנית, הקימה בית דירות ובו חמש דירות, ברחוב אהבת ציון 18.
2. שלוש מהדירות נמכרו. שתי הדירות האחרות, וכן מרתף, לא נמכרו אלא הושכרו.
3. אין מחלוקת שהדירות שהושכרו הפכו ממלאי עסקי לנכס קבוע. המחלוקת היא על היום שבו זה קרה.
גדר המחלוקת
4. המערערת טענה שהמעבר אירע ביום 12.4.1977, והציגה זיכרון דברים ופרוטוקול של ישיבת ההנהלה שבה הוחלט על כך. לפי השמאות, שוויין של הדירות באותו יום היה 2,100,000 לירות.
5. פקיד השומה לא האמין למסמכים. לטענתו, שינוי הייעוד אירע לכל המוקדם ביום 31.3.1978, שבו שוויין היה 7,414,784 לירות. ועוד טען: אילו אכן הוחלט על שינוי הייעוד באפריל 1977, היה על החברה לכלול אותו בביאור לדוחות הכספיים ליום 31.3.1977 – שהרי המאזן נערך רק באוגוסט 1977, אחרי המועד שבו נכתבו המסמכים, ומדובר באירוע מהותי שאירע אחרי תאריך המאזן.
מה קבע בית המשפט?
6. סעיף 85 לפקודה. לפי סעיף 85 לפקודת מס הכנסה (2), נכס קבוע בעסק שהיה מלאי עסקי באותו עסק – יראו אותו כאילו נמכר בסכום השווה לשוויו. כלומר: ביום המעבר, הקבלן מתחייב במס על הרווח העסקי הרעיוני שנצבר עד אז. כל עליית ערך שאחריו – היא כבר רווח הוני.
7. המשמעות הכספית. אם הדירות הפכו לנכס קבוע ביום 12.4.1977, הרווח העסקי הרעיוני – והמס שהמערערת משלמת בעטיו – קטן בהרבה. אם ביום 31.3.1978, הרווח העסקי גדל, משום שהשווי עלה בתוך שנה מ-2.1 מיליון ל-7.4 מיליון לירות.
8. הגילוי בדוחות הכספיים. בית המשפט קיבל את עמדת פקיד השומה בנקודה אחת: שינוי הייעוד הוא שינוי במבנה הפיננסי של החברה, ומחייב גילוי בדוחות הכספיים, לפי גילוי דעת מספר 11 של לשכת רואי החשבון.
9. היום הקובע – הפנייה למתווך. ובכל זאת, בית המשפט לא קיבל את עמדת פקיד השומה שהיום הקובע הוא 31.3.1978. הוא קבע שהיום הקובע הוא 11.11.1977 – היום שבו פנתה החברה, בפעם הראשונה, למתווך בהצעה להשכיר את הדירות. פנייה כזו היא "ראיה פוזיטיבית" לשינוי הייעוד.
הערעור התקבל בחלקו: היום שבו הפכו הדירות ממלאי עסקי לנכס קבוע הוא 11.11.1977.
ניתן ביום 11.1.1982.
ומה קובע חוק מיסוי מקרקעין היום?
10. מאז פסק הדין השתנה הדין – סעיף 5(ב) לחוק מיסוי מקרקעין (3) מסדיר במפורש את המצב שבו פקיד השומה "שוכנע" שאדם העביר זכות במקרקעין מרכוש קבוע לעסקו כמלאי עסקי (מצב הפוך למקרה הנדון) (בסעיף – "העברה"). לפי הסעיף, בתמצית:
א. אם חלפו ארבע שנים מיום הרכישה של הזכות עד יום ההעברה, יראו את ההעברה כמכירה. אולם הנישום לא יחויב בתשלום המס עליה אלא בעת מכירת המלאי העסקי, כולו או מקצתו; ואם מכר מקצתו, לא יהא חייב בתשלום מס העולה על התמורה שקיבל באותה מכירה.
ב. אם חלפו ארבע שנים, ונתקבל לגבי הזכות אישור של בניין להשכרה לפי הפרק השביעי 1 לחוק לעידוד השקעות הון, יראו את ההעברה כמכירה פטורה ממס, ולצורך חישוב המס לפי סעיף 53ג יהיו יום הרכישה ושווי הרכישה היום והשווי שהיו נקבעים אילו לא הייתה העברה. הוראה זו הוספה בתיקון מספר 50 לחוק, משנת 2002.
ג. על העברה לפי הפסקאות הקודמות לא יחולו הוראות החוק בדבר מתן הקלות, פטור ממס או שיעורי מס מופחתים.
ד. אם לא חלפו ארבע שנים, לא יראו את ההעברה כמכירה, ויראו את עלות המלאי העסקי כיתרת שווי הרכישה של הזכות.
11. ועוד: מאז תיקון מספר 39 לחוק, משנת 1997, אין לחייב העברה כזו במס רכישה.
דעת המחברת
12. החלטה בחדר הישיבות אינה שינוי ייעוד. זה הלקח המרכזי, והוא נכון גם היום. פרוטוקול של ישיבת הנהלה הוא מסמך פנימי, שאפשר לכתוב – ולפעמים גם לכתוב מחדש – בכל עת. פקיד השומה לא האמין לו, ובית המשפט לא נתן לו משקל מכריע. מה שהכריע היה צעד כלפי חוץ, שאי אפשר לזייף בדיעבד: פנייה למתווך. היום, הצעד הזה יכול להיות מודעה להשכרה, חוזה שכירות ראשון, או בקשה לאישור בניין להשכרה. אלה הראיות שקובעות את התאריך.
13. מה פסק הדין מלמד על החוק ועל תכליתו? סעיף 85 לפקודה נועד למנוע מצב שבו קבלן "מסב" רווח עסקי, הממוסה בשיעור גבוה, לרווח הוני, הממוסה בשיעור נמוך – רק באמצעות החלטה להחזיק דירה עוד קצת. מצד שני, המחוקק אינו רוצה להטיל מס על מי שעוד לא קיבל כסף. סעיף 5(ב) לחוק מיסוי מקרקעין משקף את האיזון הזה היטב: אחרי ארבע שנים, ההעברה היא "מכירה" – אבל המס נדחה עד המכירה האמיתית. ותיקון מספר 50 הלך צעד נוסף, ופטר לחלוטין קבלן שהופך דירות לבניין להשכרה באישור – משום שהמדינה רצתה לעודד דיור להשכרה. הלכת מבני ידידיה נשארת חשובה דווקא בגלל זה: כדי לדעת אם חלפו ארבע שנים, ואיזה שווי חל, צריך לדעת מתי בדיוק היה יום ההעברה.
14. הגילוי בדוחות – לא רק עניין חשבונאי. בית המשפט קיבל את הטענה שהשינוי מחייב גילוי בדוחות הכספיים. ההיגיון ברור: אם החברה החליטה באפריל על שינוי מהותי, ובאוגוסט חתמה על מאזן שאינו מזכיר אותו – קשה להאמין שההחלטה אכן התקבלה באפריל. מכאן לקח לרואי החשבון של חברות קבלניות: שינוי ייעוד של דירות צריך להופיע בדוחות, בזמן אמת. ביאור כזה הוא, בדיעבד, הראיה הטובה ביותר.
15. האם היה צורך להגיע לבית המשפט? המחלוקת הייתה עובדתית בלבד: באיזה יום. כל צד בחר תאריך פורמלי שנוח לו – החברה את תאריך ישיבת ההנהלה, ופקיד השומה את תאריך המאזן הבא. בית המשפט בחר תאריך באמצע, על בסיס ראיה אובייקטיבית שהייתה בידי שני הצדדים. לדעתי, ויכוח כזה ראוי היה להסתיים בהסכמה בשלב ההשגה: כשיש תאריך שמבוסס על פעולה חיצונית ומתועדת, שני הצדדים יכולים להתיישר סביבו. ובכל זאת, בשנות האינפלציה, כשכל חודש שינה את השווי במאות אלפי לירות, מובן מדוע אף צד לא רצה לוותר.
ומה אני ממליצה לקבלנים?
16. ראשית, החלטתם להשאיר דירות ולהשכיר אותן? עשו צעד חיצוני ומתועד מיד – ואל תסתפקו בפרוטוקול.
17. שנית, הקפידו שהשינוי יופיע בדוחות הכספיים, בשנה שבה הוחלט עליו.
18. שלישית, בדקו את מניין ארבע השנים מיום הרכישה של הזכות. הוא קובע אם ההעברה תיחשב מכירה, ואיזה שווי רכישה ילווה את הדירה בעתיד.
19. רביעית, אם מדובר בבניין להשכרה – בדקו את האפשרות לקבל אישור לפי החוק לעידוד השקעות הון, ואת הפטור שנקבע בתיקון מספר 50.
20. וחמישית, זכרו שמשך ההחזקה של הדירה כנכס קבוע, ויום ההעברה, יקבעו גם את חישוב מס השבח ביום שתמכרו אותה.
בשורה התחתונה: את יום ההעברה ממלאי לנכס קבוע לא קובעת החלטה פנימית – קובע הצעד הראשון שאפשר לראות מבחוץ.
הערות שוליים:
עמ"ה (תל אביב-יפו) 212/79 מבני ידידיה בע"מ נ' פקיד שומה תל אביב 1, פד"א י"ב 119 (11.1.1982); כבוד השופט א' הגין.
פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961, סעיף 85.
חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, סעיף 5(ב), כפי שתוקן בתיקון מספר 3 (התשכ"ח-1968), בתיקון מספר 39 (התשנ"ז-1997) ובתיקון מספר 50 (התשס"ב-2002).
נכתב ביום 21.10.2026.
#5050
© כל הזכויות שמורות לדורית גבאי
מאמר #5050 · © כל הזכויות שמורות לדורית גבאי · המאמר המלא באתר: www.doritgabay.com/מתי-דירה-של-קבלן-הופכת-ממלאי-לנכס-קבוע-לא-ביום-שבו-החליטו-ביום-שבו-פעלו/

